¹ ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

² ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

³ ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

⁴ כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

⁵ ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

⁶ ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

⁷ יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

⁸ ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

⁹ וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

¹⁰ ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

¹¹ ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

¹² ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

¹³ הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

¹⁴ והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

¹⁵ ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

¹⁶ והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

¹⁷ וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

¹⁸ ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

¹⁹ ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

²⁰ ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

²¹ והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

²² ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

²³ ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

²⁴ ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

²⁵ ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

²⁶ ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

²⁷ ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

²⁸ ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

²⁹ ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

³⁰ ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

³¹ ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

³² ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

³³ ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

³⁴ ויאמר עבד אברהם אנכי׃

³⁵ ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

³⁶ ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

³⁷ וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

³⁸ אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

³⁹ ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

⁴⁰ ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

⁴¹ אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

⁴² ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

⁴³ הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

⁴⁴ ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

⁴⁵ אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

⁴⁶ ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

⁴⁷ ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

⁴⁸ ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

⁴⁹ ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

⁵⁰ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

⁵¹ הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

⁵² ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

⁵³ ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

⁵⁴ ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

⁵⁵ ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

⁵⁶ ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

⁵⁷ ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

⁵⁸ ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

⁵⁹ וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

⁶⁰ ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

⁶¹ ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

⁶² ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

⁶³ ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

⁶⁴ ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

⁶⁵ ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

⁶⁶ ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

⁶⁷ ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

¹ Jacob lived in the land of his father's travels, in the land of Canaan.

² This is the history of the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brothers. He was a boy with the sons of Bilhah and Zilpah, his father's wives. Joseph brought an evil report of them to their father.

³ Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age, and he made him a coat of many colors.

⁴ His brothers saw that their father loved him more than all his brothers, and they hated him, and couldn't speak peaceably to him.

⁵ Joseph dreamed a dream, and he told it to his brothers, and they hated him all the more.

⁶ He said to them, "Please hear this dream which I have dreamed:

⁷ for behold, we were binding sheaves in the field, and behold, my sheaf arose and also stood upright; and behold, your sheaves came around, and bowed down to my sheaf."

⁸ His brothers said to him, "Will you indeed reign over us? Or will you indeed have dominion over us?" They hated him all the more for his dreams and for his words.

⁹ He dreamed yet another dream, and told it to his brothers, and said, "Behold, I have dreamed yet another dream: and behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me."

¹⁰ He told it to his father and to his brothers. His father rebuked him, and said to him, "What is this dream that you have dreamed? Will I and your mother and your brothers indeed come to bow ourselves down to you to the earth?"

¹¹ His brothers envied him, but his father kept this saying in mind.

¹² His brothers went to feed their father's flock in Shechem.

¹³ Israel said to Joseph, "Aren't your brothers feeding the flock in Shechem? Come, and I will send you to them." He said to him, "Here I am."

¹⁴ He said to him, "Go now, see whether it is well with your brothers, and well with the flock; and bring me word again." So he sent him out of the valley of Hebron, and he came to Shechem.

¹⁵ A certain man found him, and behold, he was wandering in the field. The man asked him, "What are you looking for?"

¹⁶ He said, "I am looking for my brothers. Tell me, please, where they are feeding the flock."

¹⁷ The man said, "They have left here, for I heard them say, 'Let us go to Dothan.'" Joseph went after his brothers, and found them in Dothan.

¹⁸ They saw him afar off, and before he came near to them, they conspired against him to kill him.

¹⁹ They said one to another, "Behold, this dreamer comes.

²⁰ Come now therefore, and let's kill him, and cast him into one of the pits, and we will say, 'An evil animal has devoured him.' We will see what will become of his dreams."

²¹ Reuben heard it, and delivered him out of their hand, and said, "Let's not take his life."

²² Reuben said to them, "Shed no blood. Throw him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand on him"--that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father.

²³ It happened, when Joseph came to his brothers, that they stripped Joseph of his coat, the coat of many colors that was on him;

²⁴ and they took him, and threw him into the pit. The pit was empty. There was no water in it.

²⁵ They sat down to eat bread, and they lifted up their eyes and looked, and saw a caravan of Ishmaelites was coming from Gilead, with their camels bearing spices and balm and myrrh, going to carry it down to Egypt.

²⁶ Judah said to his brothers, "What profit is it if we kill our brother and conceal his blood?

²⁷ Come, and let's sell him to the Ishmaelites, and not let our hand be on him; for he is our brother, our flesh." His brothers listened to him.

²⁸ Midianites who were merchants passed by, and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver. They brought Joseph into Egypt.

²⁹ Reuben returned to the pit; and saw that Joseph wasn't in the pit; and he tore his clothes.

³⁰ He returned to his brothers, and said, "The child is no more; and I, where will I go?"

³¹ They took Joseph's coat, and killed a male goat, and dipped the coat in the blood.

³² They took the coat of many colors, and they brought it to their father, and said, "We have found this. Examine it, now, whether it is your son's coat or not."

³³ He recognized it, and said, "It is my son's coat. An evil animal has devoured him. Joseph is without doubt torn in pieces."

³⁴ Jacob tore his clothes, and put sackcloth on his waist, and mourned for his son many days.

³⁵ All his sons and all his daughters rose up to comfort him, but he refused to be comforted. He said, "For I will go down to Sheol to my son mourning." His father wept for him.

³⁶ The Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh's, the captain of the guard.