Bible

 

Bereshit 2

Studie

   

1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃

2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃

3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃

4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃

6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃

7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃

12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃

14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃

16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃

17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃

19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃

21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃

24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 145

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

145. In the Word also by “name” is signified the essence of a thing, and by “seeing and calling by name” is signified to know the quality. As in Isaiah:

I will give thee the treasures of darkness, and hidden riches of secret places, that thou mayest know that I, Jehovah, who call thee by thy name, am the God of Israel. For Jacob My servant’s sake, and Israel My chosen, I have even called thee by thy name, I have surnamed thee, and thou hast not known Me (Isaiah 45:3-4).

In this passage, to “call by name” and to “surname” signifies to foreknow the quality. Again:

Thou shalt be called by a new name, which the mouth of Jehovah shall declare (Isaiah 62:2), signifying to become of another character, as appears from the preceding and subsequent verses. Again:

Fear not, O Israel, for I have redeemed thee, I have called thee by thy name; thou art Mine (Isaiah 43:1),

denoting that He knew their quality. Again in the same Prophet:

Lift up your eyes on high, and behold who hath created these things, that bringeth out their army by number. He will call them all by name (Isaiah 40:26),

meaning that He knew them all. In the Revelation:

Thou hast a few names even in Sardis who have not defiled their garments: he that overcometh, the same shall be clothed in white raiment, and I will not blot out his name out of the book of life, but I will confess his name before My Father, and before His angels (Revelation 3:4-5).

Whose names are not written in the Lamb’s book of life (Revelation 13:8).

By “names” in these passages are by no means meant names, but qualities; nor is the name of anyone ever known in heaven, but his quality.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.