Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 17

Studie

   

1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃

6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃

11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃

13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃

15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃

16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃

18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2275

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2275. And he said, Oh let not my Lord be angry, and I will speak. That this signifies anxiety concerning the state of the human race, may be seen, not so much from the words, as from the affection that belongs to them. The internal sense of the Word contains within it two things, to wit, what is spiritual, and what is celestial. That which is spiritual consists in there being comprehended, abstractedly from the letter, actual things to which the literal sense serves as an object, just as do those things which the eye sees, when they serve as objects for suggesting thought about matters of a more exalted nature. That which is celestial consists in there being solely perceived the affection that belongs to the actual things that are in the internal sense. In the former are the spiritual angels, in the latter are the celestial angels. They who are in the latter, that is, in the affection, perceive at once from the affection alone what the letter involves when it is being read by man, and from it they form for themselves celestial ideas, and this with endless variety, and in an ineffable manner, in accordance with the onflowing harmony of the celestial things of love that are in the affection. From this we may see what the Word of the Lord contains within its remote recesses. When therefore these words are read: “Oh let not my Lord be angry, and I will speak,” the celestial angels at once perceive a certain anxiety, and indeed the anxiety of love toward the human race; and at the same time there are insinuated into them innumerable and ineffable things in regard to the anxiety of love which the Lord felt when He thought about the state of the human race.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org