Bible

 

Yechezchial 32

Studie

   

1 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

2 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃

3 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃

4 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃

5 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃

6 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃

7 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃

8 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃

9 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃

10 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃

11 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃

12 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה׃

13 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃

14 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃

15 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה׃

16 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃

17 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃

18 בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור׃

19 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃

20 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃

21 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃

22 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃

23 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃

24 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור׃

25 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃

26 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים׃

27 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃

28 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב׃

29 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור׃

30 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור׃

31 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃

32 כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Heaven and Hell # 119

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 603  
  

119. This is why in the Word the Lord is compared to the sun when the focus is on love and to the moon when the focus is on faith. It is also why the sun means a love for the Lord that comes from the Lord, and the moon means a faith in the Lord that comes from the Lord. Compare the following passages.

The light of the moon will be like the light of the sun, and the light of the sun will be sevenfold, like the light of seven days. (Isaiah 30:26)

When I annihilate you, I will cover the heavens and blacken the stars.

I will cover the sun with a cloud, and the moon will not make its light. I will blacken all the luminaries in the heavens above you and send darkness over your land. (Ezekiel 32:7-8)

I will darken the sun in its rising, and the moon will not make its light shine. (Isaiah 13:10)

The sun and the moon will be blackened and the stars will withdraw their shining; the sun will be turned into darkness, and the moon into blood. (Joel 2:2, 10, 31, 3:15)

The sun became black as hairy sackcloth, and the moon became like blood, and the stars fell to earth. (Revelation 6:12-13)

Immediately after the affliction of those days, the sun will be darkened and the moon will not give its light and the stars will fall from heaven. (Matthew 24:29)

And elsewhere. In these passages, the sun means love and the moon faith, while the stars mean instances of recognizing what is good and true. 1 These are said to be darkened, to lose their light, and to fall from heaven when they no longer exist.

The Lord's appearance as a sun in heaven may also be inferred from his transfiguration before Peter, James, and John, when "his face shone like the sun" (Matthew 17:2). This is how the Lord was seen by those disciples when they had been lifted out of their bodies and were in the light of heaven.

For this reason, when the early people (who constituted a representative church) were engaged in their divine worship, they faced the sun in the east. It is why they set their temples to face the east.

Poznámky pod čarou:

1. [Swedenborg's footnote] In the Word, the lesser and greater stars mean instances of recognizing what is good and true: 2495, 2849, 4697.

  
/ 603  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.