¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² ואתה בן אדם שא על צר קינה׃

³ ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

⁴ בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

⁵ ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

⁶ אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃

⁷ שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

⁸ ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

⁹ זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

¹⁰ פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃

¹¹ בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

¹² תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

¹³ יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

¹⁴ מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

¹⁵ בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃

¹⁶ ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

¹⁷ יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

¹⁸ דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃

¹⁹ ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

²⁰ דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃

²¹ ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

²² רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

²³ חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

²⁴ המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

²⁵ אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃

²⁶ במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

²⁷ הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

²⁸ לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

²⁹ וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃

³⁰ והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃

³¹ והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

³² ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

³³ בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃

³⁴ עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃

³⁵ כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

³⁶ סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

³ קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃

⁴ שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃

⁵ כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

⁶ ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃

⁷ ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

⁸ הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃

⁹ לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃

¹⁰ כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

¹¹ ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

¹² שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

¹³ כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃

¹⁴ העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

¹⁵ עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

¹⁶ גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃

¹⁷ הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

¹⁸ ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

¹⁹ תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃

²⁰ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃

²¹ ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

²² כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

²³ איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

²⁴ פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

²⁵ מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

²⁶ כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

²⁷ אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

²⁸ ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃

²⁹ למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃

³⁰ לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

³¹ הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃

³² התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

³³ מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃

³⁴ גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃

³⁵ ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃

³⁶ מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃

³⁷ גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃