¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃

³ היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃

⁴ הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃

⁵ הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃

⁶ לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃

⁷ ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃

⁸ ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃

⁷ Yahweh spoke to Moses, saying,

⁸ "Take the rod, and assemble the congregation, you, and Aaron your brother, and speak to the rock before their eyes, that it give forth its water; and you shall bring forth to them water out of the rock; so you shall give the congregation and their livestock drink."

⁹ Moses took the rod from before Yahweh, as he commanded him.

¹⁰ Moses and Aaron gathered the assembly together before the rock, and he said to them, "Hear now, you rebels; shall we bring you water out of this rock for you?"

¹¹ Moses lifted up his hand, and struck the rock with his rod twice: and water came forth abundantly, and the congregation drank, and their livestock.

¹² Yahweh said to Moses and Aaron, "Because you didn't believe in me, to sanctify me in the eyes of the children of Israel, therefore you shall not bring this assembly into the land which I have given them."

¹³ These are the waters of Meribah; because the children of Israel strove with Yahweh, and he was sanctified in them.