Bible

 

Yechezchial 14

Studie

   

1 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃

2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

3 בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃

4 לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃

5 למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃

6 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃

7 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃

8 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃

9 והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃

10 ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃

11 למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃

12 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

13 בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

14 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃

15 לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃

16 שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃

17 או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

18 ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃

19 או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

20 ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃

21 כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃

22 והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃

23 ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2444

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2444. 'Jehovah rained on Sodom and on Gomorrah brimstone and fire' means the hell of those governed by the evils of self-love, and by falsities deriving from these. This is clear from the meaning of 'raining on' as to be condemned, of 'brimstone' as the hell of the evils of self-love, and of 'fire' as the hell of falsities deriving from these, dealt with in the paragraphs that follow this; and also from the meaning of 'Sodom' as evil that stems from self-love, and of 'Gomorrah' as falsity deriving from this evil, dealt with in 2220, 2246, 2322. Here 'Gomorrah' as well is mentioned; no previous mention of it has been made in this chapter for the reason that 'Gomorrah' means falsity, which is the product of the evil of self-love. For inside the Church, whose final period or judgement is the subject at this point, this is the evil which in the main acts against good, and falsity deriving from evil which acts against truth. These two are joined together in such a way that anybody who is subject to the one is subject to the other, and indeed in a like ratio and to a like degree. It does indeed seem to be other than this, but the reality reveals itself in the next life if not in this world. Regarding the nature of self-love, and how great the evils are which arise from it, and that the hells have their origin in it, see 693, 694, 760, 1307, 1308, 1321, 1594, 1691, 2041, 2045, 2051, 2057, 2219.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.