Bible

 

Shemot 32

Studie

   

1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃

4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃

15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃

17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃

18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃

21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃

22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃

27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃

28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃

34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10454

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10454. 'And Joshua heard the noise of the people as they shouted' means contemplating and discerning what the interiors of that nation were like. This is clear from the meaning of 'hearing' as contemplating and discerning, for the subject now is what that nation was like inwardly, thus what their interiors were like; from the representation of 'Joshua' as the truth of the Word contemplating and discerning (he was Moses' minister, and Moses represented the Word, as shown above, so that his minister represents truth, for all truth belongs to the Word, at this point truth that contemplates, examines, and discerns); and from the meaning of 'the noise of the people as they shouted' as what that nation was like inwardly, thus what their interiors were like. In the Word 'noise' or 'voice' means the inner voice, which is thought, consequently what the interiors are like as regards either truth or falsity, for the one or the other gives rise to the thought, see 219, 220, 3563, 7573, 8813, 9926. But 'shouting' means the utterance of sound, whether that of speaking, singing, or crying out, which emanates from thought or the inner voice. So it is that 'hearing the noise of shouting' means discerning what the interiors are like from the sound that indicates it. For the sound, whether that of speaking, singing, or crying out, emanates from inner affection and thought, both of which are present within the sound and are also discerned by those who listen to it and think about it, to see for example whether it is angry, threatening, friendly, gentle, joyful, gloomy, and so on. In the next life such discernment is so sharp that angels can discern what someone's interiors are like from the sound of just one of the words he uses. This then is what 'hearing the noise of the people as they shouted' is used to mean.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.