Bible

 

Shemot 16

Studie

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃

6 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃

9 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃

11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃

15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃

20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃

24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃

28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8431

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8431. Jehovah is giving you flesh to eat in the evening means that at the end of a state good will become their own through delight. This is clear from the meaning of 'the evening' as the end of a state, dealt with above in 8426; and from the meaning of 'flesh' as a proprium made alive, or a heavenly proprium which a person possesses from the Lord, thus the good of love, dealt with in 148, 149, 780, 3813, 7850, 8409 (beginning), though here the good of faith is meant since it was the flesh of a bird that flies, called 'selav'. For 'a bird that flies' means that which is spiritual or belongs to faith, so that 'its flesh' means the good of faith, at this point the natural man's good, which is delight. It should be recognized that 'manna' means the internal or spiritual man's good, while 'selav' means the external or natural man's good, which is called delight. That they have these meanings is made clear by the fact that the manna was given in the morning but the selav in the evening; and what was given in the morning means spiritual good, and what was given in the evening means natural good, or delight. For a morning state in the next life occurs when spiritual good, the internal man's good, is in evidence and natural or the external man's good is obscured, and an evening state occurs when natural good, the external man's good, is in evidence and spiritual or the internal man's good is obscured. These states also alternate with each other in this way, to the end that a person may be made more perfect, and especially to the end that good may become the person's own, which is accomplished in an evening state through delight.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.