Bible

 

Shemot 10

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃

2 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃

3 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃

4 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃

5 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃

6 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃

7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃

8 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃

9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃

10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃

11 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃

12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃

13 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃

14 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃

15 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃

16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃

17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃

18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃

19 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃

20 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃

21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃

22 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃

23 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃

24 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃

25 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃

26 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃

27 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃

28 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃

29 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 7640

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

7640. 'How long do you refuse to humble yourself before Me?' means disobedience. This is clear from the meaning of 'refusing to humble oneself' as not obeying. The reason why it means this is that the words here are addressed to those ruled by evil, who are incapable of humbling themselves before the Divine. For self-abasement involves the recognition of the following two things: That one is altogether evil, and in comparison with the Divine almost nothing, and that the Divine is altogether Good, and infinite. The recognition of these two things is not possible with the evil because they are full of self-love. If they do humble themselves, they act out of fear, or to the end that they may acquire important positions or make material gain. Thus when they humble themselves they do so merely with the body and not at all in the mind, which sometimes is mocking; such is the nature of self-abasement when prompted by fear or engaged in for the sake of making gain or attaining important positions. The same is true of the evil in the presence of God, though they are not aware of it. For inwardly those who are ruled by evil as a result of self-love regard and magnify only themselves; and they turn away from all who are not favourably disposed towards them. Since no self-abasement exists with the evil, obedience is meant in the internal sense by 'humbling yourself', and so disobedience by 'you refuse to humble yourself'.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.