Bible

 

Devarim 5

Studie

   

1 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃

2 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃

3 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃

4 פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃

5 אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר׃

6 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃

7 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃

8 לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃

9 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃

10 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃

11 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃

12 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃

13 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃

14 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃

15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת׃

16 כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃

17 לא תרצח׃

18 ולא תנאף׃

19 ולא תגנב׃

20 ולא תענה ברעך עד שוא׃

21 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃

22 את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי׃

23 ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם׃

24 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי׃

25 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃

26 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי׃

27 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃

28 וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃

29 מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃

30 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃

31 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃

32 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃

33 בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 301

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

301. THE THIRD COMMANDMENT

Remember to keep the Sabbath day holy; for six days you are to labour and do all your work, but the seventh day is the Sabbath for Jehovah your God.

For this third commandment, see Exodus 20:8-10; In the natural or literal sense this means that six days are for man and his work, and the seventh is for the Lord, and for Him to give man rest. Sabbath in the language of the original means rest. Among the Children of Israel the Sabbath was the holiest of observances, because it represented the Lord. The six days represented the Lord's toils and battles against the hells, the seventh His victory over them, and so rest. Since that day represented the completion of the Lord's whole act of redemption, it was for that reason the height of holiness. When, however, the Lord came into the world, so that representations of Him ceased, that day became a day for instruction in Divine matters, and also a day of rest from work, for meditation about matters conducive to salvation and everlasting life, and a day for love towards the neighbour. Its being a day for instruction in Divine matters is plain from the fact that the Lord taught in the Temple and in synagogues on that day (Mark 6:2; Luke 4:16, 31-32; 13:10). Also from His saying to the man He had cured, 'Pick up your bed and walk', and to the Pharisees, that His disciples might pick ears of grain and eat them on the Sabbath day (Matthew 12:1-9; Mark 2:23-end; Luke 6:1-6; John 5:9-19).

All these details mean in the spiritual sense being instructed on matters of doctrine. The things the Lord did and taught show that that day also became a day for love towards the neighbour (Matthew 12:10-14; Mark 3:1-9; Luke 6:6-12; 13:10-18; 14:1-7; John 5:9-19; 7:22-23; 9:14, 16). Both of those sets of passages make it plain why the Lord said that He was also Lord of the Sabbath (Matthew 12:8; Mark 2:28; Luke 6:5). It follows from His saying this that that day was to represent Him.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.