Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Devarim 4

Studie

   

1 ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃

2 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃

3 עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃

4 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃

5 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃

6 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃

7 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃

8 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃

9 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃

10 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃

11 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃

12 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃

13 ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים׃

14 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃

15 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃

16 פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה׃

17 תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים׃

18 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃

19 ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃

20 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃

21 ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃

22 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת׃

23 השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃

24 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃

25 כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו׃

26 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃

27 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃

28 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃

29 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃

30 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃

31 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃

32 כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃

33 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי׃

34 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃

35 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃

36 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃

37 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃

38 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה׃

39 וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד׃

40 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים׃

41 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃

42 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃

43 את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי׃

44 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׃

45 אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים׃

46 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃

47 ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃

48 מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון׃

49 וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8286

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8286. 'And with the wind of Your nostrils the waters were heaped up' means falsities gathered together through heaven's presence. This is clear from the meaning of 'the wind of Your nostrils' as heaven, dealt with below; from the meaning of 'being heaped up' as being gathered into one; and from the meaning of 'the waters' as falsities, dealt with in 7307, 8137, 8138. Damnation and being cast into hell involves having all the falsities arising from evil gathered together, and then being hemmed in by them, see 8146, 8210, 8232; and this happens as a result simply of the Lord's presence, 8265. The reason why 'the wind of Jehovah's, or the Lord's, nostrils' means heaven is that the expression is used to denote the breath of life, that is, God's life; and since God's life constitutes heaven's life, heaven is meant by 'the wind of Jehovah's nostrils'. This also explains why the same word in the original language means both wind and spirit.

[2] The fact that Jehovah's wind or His breath means heaven's life, and the life of a person in heaven, that is, of one who has been regenerated, is clear in David,

By the Word of Jehovah were the heavens made, and all their host by the spirit (wind) of His mouth. Psalms 33:6.

In the same author,

You gather up their spirit, they breathe their last and fall back into their dust. You send forth Your spirit (wind), they are created. Psalms 104:29-30.

In Ezekiel,

Jehovah said to me, Will these bones live? Then He said, Prophesy over the spirit, prophesy, O son of man, and say to the wind, Thus said the Lord Jehovih, Come from the four winds, O spirit, and breathe into these killed, that they may live. And the spirit came into them, and they lived again. Ezekiel 37:3, 9-10.

In John,

I saw four angels standing over the four corners of the earth, holding back the four winds of the earth, in order that the wind should not blow onto the earth, nor onto the sea, nor onto any tree. Revelation 7:1.

Here 'the wind' stands for heaven's life, which is God's life, as also in Job,

The spirit of God has made me, and the breath of Shaddai 1 has given me life. Job 33:4.

[3] Since 'wind' meant life the Lord also says, in His teaching about a person's regeneration,

The spirit (or wind) blows where it wishes, and you hear the sound of it, but you do not know where it comes from or goes away to; so it is with everyone who has been born from the spirit. John 3:8.

And since life from God was meant by 'Jehovah's wind' or 'His breath' it therefore says of Jehovah, when Adam's new life is the subject, that

He breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul. Genesis 2:7.

The word 'nostrils' is used because a person breathes by means of them and by means of breathing has life, as in Isaiah,

Turn yourselves away from the person in whose nostrils there is breath. 2 Isaiah 2:22.

In Jeremiah,

The Breath 3 Lamentations 4:20Job 27:3.

[4] Since therefore 'the wind of Jehovah's nostrils' means life which comes from the Lord, and so in the universal sense means heaven, and since through the Lord's presence - or through the presence of heaven, where the Lord is - evils and falsities are cast into hell, 8265, so also is the accomplishment of this meant by 'the wind of Jehovah's nostrils', as in David,

The channels of the sea were seen, the foundations of the world were revealed, because of Jehovah's rebuke, at the blast of breath from His nostrils. 4 Psalms 18:8, 15; 2 Samuel 22:16. 5

In Isaiah,

The breath of Jehovah like a stream 6 of brimstone sets it alight. Isaiah 30:33.

In the same prophet,

Indeed they are not planted, indeed they are not sown, indeed their trunk does not take root in the earth, and also He breathes onto them and they wither, so that the whirlwind may bear them away like stubble. Isaiah 40:24Psalms 147:1718

In addition this explains why 'the nose', when used in reference to Jehovah or the Lord, also means wrath, and so the punishment, vastation, and damnation suffered by those ruled by evils and falsities, as in Numbers 25:4; Deuteronomy 7:4; Judges 2:14; Isaiah 9:12; Jeremiah 4:8Hosea 14:4; Psalms 6:1; 86:15; 103:8; 145:8; and very many other times elsewhere. It explains too why 'breathing with the nostrils' or 'breathing out' means being angry, Deuteronomy 4:21; Isaiah 12:1; Psalms 2:12; 6:1; 60:1; 79:5; 85:5.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org