¹ האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

² יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

³ כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

⁴ הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁵ שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁶ ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁷ זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁸ בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁹ כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

¹⁰ ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹¹ כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹² יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹³ ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹⁴ חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁵ וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁶ יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁷ יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁸ צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁹ וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

²⁰ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²¹ הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²² כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²³ אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²⁴ מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁵ מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁶ אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁷ לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁸ כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁹ לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

³⁰ איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³¹ כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³² כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³³ חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³⁴ הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁵ לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁶ כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁷ ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁸ אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁹ ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

⁴⁰ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴¹ אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴² אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴³ הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴⁴ ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁵ ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁶ ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁷ כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁸ וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁹ עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁵⁰ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵¹ על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵² כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃

¹ כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

² כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

³ אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

⁴ כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁵ ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁶ עולה וחטאה לא שאלת׃

⁷ אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁸ אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁹ אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

¹⁰ וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹¹ וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹² אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹³ וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹⁴ כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁵ ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁶ זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁷ ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁸ והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁹ ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

²⁰ דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²¹ ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²² נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²³ נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²⁴ ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁵ ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁶ כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁷ כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁸ הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁹ מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

³⁰ כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³¹ מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³² אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³³ פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³⁴ כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁵ לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁶ כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁷ כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁸ הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁹ אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃