¹ כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃

² והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃

³ נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה׃

⁴ כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק׃

⁵ ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃

⁶ נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃

⁷ כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך׃

⁸ ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃

⁹ ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃

¹⁰ וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃

¹¹ כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

¹² ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא׃

¹³ ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא׃

¹⁴ ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים׃

¹⁵ ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל׃

¹⁶ ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק׃

¹⁷ לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

¹ שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

² נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

³ כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

⁴ כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁵ ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

⁶ דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

⁷ ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁸ עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

⁹ המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

¹⁰ שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹¹ לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

¹² כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹³ לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹⁴ דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁵ שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

¹⁶ לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

¹⁷ ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

¹⁸ הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

¹⁹ כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

²⁰ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

²¹ שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²² כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²³ הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²⁴ ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁵ הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁶ ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁷ והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃