¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² צו את־בני ישראל ואמרת אלהם כי־אתם באים אל־הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃

³ והיה לכם פאת־נגב ממדבר־צן על־ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים־המלח קדמה׃

⁴ ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה [כ= והיה] [ק= והיו] תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר־אדר ועבר עצמנה׃

⁵ ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃

⁶ וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה־יהיה לכם גבול ים׃

⁷ וזה־יהיה לכם גבול צפון מן־הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃

⁸ מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃

⁹ ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עיןן זה־יהיה לכם גבול צפון׃

¹⁰ והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עיןן שפמה׃

¹¹ וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על־כתף ים־כנרת קדמה׃

¹² וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃

¹³ ויצו משה את־בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃

¹⁴ כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני־הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃

¹⁵ שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ ף

¹⁶ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁷ אלה שמות האנשים אשר־ינחלו לכם את־הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן־נון׃

¹⁸ ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את־הארץ׃

¹⁹ ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן־יפנה׃

²⁰ ולמטה בני שמעון שמואל בן־עמיהוד׃

²¹ למטה בנימן אלידד בן־כסלון׃

²² ולמטה בני־דן נשיא בקי בן־יגלי׃

²³ לבני יוסף למטה בני־מנשה נשיא חניאל בן־אפד׃

²⁴ ולמטה בני־אפרים נשיא קמואל בן־שפטן׃

²⁵ ולמטה בני־זבולן נשיא אליצפן בן־פרנך׃

²⁶ ולמטה בני־יששכר נשיא פלטיאל בן־עזן׃

²⁷ ולמטה בני־אשר נשיא אחיהוד בן־שלמי׃

²⁸ ולמטה בני־נפתלי נשיא פדהאל בן־עמיהוד׃

²⁹ אלה אשר צוה יהוה לנחל את־בני־ישראל בארץ כנען׃ ף

¹ In that day, Yahweh with his hard and great and strong sword will punish leviathan, the fleeing serpent, and leviathan the twisted serpent; and he will kill the dragon that is in the sea.

² In that day, sing to her, "A pleasant vineyard!

³ I, Yahweh, am its keeper. I will water it every moment. Lest anyone damage it, I will keep it night and day.

⁴ Wrath is not in me, but if I should find briers and thorns, I would do battle! I would march on them and I would burn them together.

⁵ Or else let him take hold of my strength, that he may make peace with me. Let him make peace with me."

⁶ In days to come, Jacob will take root. Israel will blossom and bud. They will fill the surface of the world with fruit.

⁷ Has he struck them as he struck those who struck them? Or are they killed like those who killed them were killed?

⁸ In measure, when you send them away, you contend with them. He has removed them with his rough blast in the day of the east wind.

⁹ Therefore, by this the iniquity of Jacob will be forgiven, and this is all the fruit of taking away his sin: that he makes all the stones of the altar as chalk stones that are beaten in pieces, so that the Asherim and the incense altars shall rise no more.

¹⁰ For the fortified city is solitary, a habitation deserted and forsaken, like the wilderness. The calf will feed there, and there he will lie down, and consume its branches.

¹¹ When its boughs are withered, they will be broken off. The women will come and set them on fire, for they are a people of no understanding. Therefore he who made them will not have compassion on them, and he who formed them will show them no favor.

¹² It will happen in that day, that Yahweh will thresh from the flowing stream of the Euphrates to the brook of Egypt; and you will be gathered one by one, children of Israel.

¹³ It will happen in that day that a great trumpet will be blown; and those who were ready to perish in the land of Assyria, and those who were outcasts in the land of Egypt, shall come; and they will worship Yahweh in the holy mountain at Jerusalem.