¹ ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני־גד עצום מאד ויראו את־ארץ יעזר ואת־ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃

² ויבאו בני־גד ובני ראובן ויאמרו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־נשיאי העדה לאמר׃

³ עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃

⁴ הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ ס

⁵ ויאמרו אם־מצאנו חן בעיניך יתן את־הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל־תעברנו את־הירדן׃

⁶ ויאמר משה לבני־גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃

⁷ ולמה [כ= תנואון] [ק= תניאון] את־לב בני ישראל מעבר אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃

⁸ כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את־הארץ׃

⁹ ויעלו עד־נחל אשכול ויראו את־הארץ ויניאו את־לב בני ישראל לבלתי־בא אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃

¹⁰ ויחר־אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃

¹¹ אם־יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא־מלאו אחרי׃

¹² בלתי כלב בן־יפנה הקנזי ויהושע בן־נון כי מלאו אחרי יהוה׃

¹³ ויחר־אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד־תם כל־הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

¹⁴ והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף־יהוה אל־ישראל׃

¹⁵ כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל־העם הזה׃ ס

¹⁶ ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃

¹⁷ ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם־הביאנם אל־מקוםם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃

¹⁸ לא נשוב אל־בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃

¹⁹ כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ ף

²⁰ ויאמר אליהם משה אם־תעשון את־הדבר הזה אם־תחלצו לפני יהוה למלחמה׃

²¹ ועבר לכם כל־חלוץ את־הירדן לפני יהוה עד הורישו את־איביו מפניו׃

²² ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃

²³ ואם־לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃

²⁴ בנו־לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃

²⁵ ויאמר בני־גד ובני ראובן אל־משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃

²⁶ טפנו נשינו מקננו וכל־בהמתנו יהיו־שם בערי הגלעד׃

²⁷ ועבדיך יעברו כל־חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃

²⁸ ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן־נון ואת־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

²⁹ ויאמר משה אלהם אם־יעברו בני־גד ובני־ראובן אתכם את־הירדן כל־חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את־ארץ הגלעד לאחזה׃

³⁰ ואם־לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃

³¹ ויענו בני־גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל־עבדיך כן נעשה׃

³² נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃

³³ ויתן להם משה לבני־גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן־יוסף את־ממלכת סיחן מלך האמרי ואת־ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃

³⁴ ויבנו בני־גד את־דיבן ואת־עטרת ואת ערער׃

³⁵ ואת־עטרת שופן ואת־יעזר ויגבהה׃

³⁶ ואת־בית נמרה ואת־בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃

³⁷ ובני ראובן בנו את־חשבון ואת־אלעלא ואת קריתים׃

³⁸ ואת־נבו ואת־בעל מעון מוסבת שם ואת־שבמה ויקראו בשמת את־שמות הערים אשר בנו׃

³⁹ וילכו בני מכיר בן־מנשה גלעדה וילכדה ויורש את־האמרי אשר־בה׃

⁴⁰ ויתן משה את־הגלעד למכיר בן־מנשה וישב בה׃

⁴¹ ויאיר בן־מנשה הלך וילכד את־חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃

⁴² ונבח הלך וילכד את־קנת ואת־בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ ף

¹ ותקרבנה בנות צלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה למשפחת מנשה בן־יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃

² ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל־העדה פתח אהל־מועד לאמר׃

³ אבינו מת במדבר והוא לא־היה בתוך העדה הנועדים על־יהוה בעדת־קרח כי־בחטאו מת ובנים לא־היו לו׃

⁴ למה יגרע שם־אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה־לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃

⁵ ויקרב משה את־משפטן לפני יהוה׃ ס

⁶ ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃

⁷ כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את־נחלת אביהן להן׃

⁸ ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש כי־ימות ובן אין לו והעברתם את־נחלתו לבתו׃

⁹ ואם־אין לו בת ונתתם את־נחלתו לאחיו׃

¹⁰ ואם־אין לו אחים ונתתם את־נחלתו לאחי אביו׃

¹¹ ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

¹² ויאמר יהוה אל־משה עלה אל־הר העברים הזה וראה את־הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃

¹³ וראיתה אתה ונאספת אל־עמיך גם־אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃

¹⁴ כאשר מריתם פי במדבר־צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי־מריבת קדש מדבר־צן׃ ף

¹⁵ וידבר משה אל־יהוה לאמר׃

¹⁶ יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל־בשר איש על־העדה׃

¹⁷ אשר־יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין־להם רעה׃

¹⁸ ויאמר יהוה אל־משה קח־לך את־יהושע בן־נון איש אשר־רוח בו וסמכת את־ידך עליו׃

¹⁹ והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה וצויתה אתו לעיניהם׃

²⁰ ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל־עדת בני ישראל׃

²¹ ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על־פיו יצאו ועל־פיו יבאו הוא וכל־בני־ישראל אתו וכל־העדה׃

²² ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את־יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה׃

²³ ויסמך את־ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד־משה׃ ף