¹ וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל־בנות מואב׃

² ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃

³ ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישראל׃

⁴ ויאמר יהוה אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף־יהוה מישראל׃

⁵ ויאמר משה אל־שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

⁶ והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל־אחיו את־המדינית לעיני משה ולעיני כל־עדת בני־ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃

⁷ וירא פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃

⁸ ויבא אחר איש־ישראל אל־הקבה וידקר את־שניהם את איש ישראל ואת־האשה אל־קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃

⁹ ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ ף

¹⁰ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹¹ פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן השיב את־חמתי מעל בני־ישראל בקנאו את־קנאתי בתוכם ולא־כליתי את־בני־ישראל בקנאתי׃

¹² לכן אמר הנני נתן לו את־בריתי שלום׃

¹³ והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על־בני ישראל׃

¹⁴ ושם איש ישראל המכה אשר הכה את־המדינית זמרי בן־סלוא נשיא בית־אב לשמעני׃

¹⁵ ושם האשה המכה המדינית כזבי בת־צור ראש אמות בית־אב במדין הוא׃ ף

¹⁶ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁷ צרור את־המדינים והכיתם אותם׃

¹⁸ כי צררים הם לכם בנכליהם אשר־נכלו לכם על־דבר־פעור ועל־דבר כזבי בת־נשיא מדין אחתם המכה ביום־המגפה על־דבר־פעור׃

¹⁹ ויהי אחרי המגפה׃ ף

¹ Remember, Yahweh, what has come on us: Look, and see our reproach.

² Our inheritance is turned to strangers, Our houses to aliens.

³ We are orphans and fatherless; Our mothers are as widows.

⁴ We have drunken our water for money; Our wood is sold to us.

⁵ Our pursuers are on our necks: We are weary, and have no rest.

⁶ We have given the hand to the Egyptians, To the Assyrians, to be satisfied with bread.

⁷ Our fathers sinned, and are no more; We have borne their iniquities.

⁸ Servants rule over us: There is none to deliver us out of their hand.

⁹ We get our bread at the peril of our lives, Because of the sword of the wilderness.

¹⁰ Our skin is black like an oven, Because of the burning heat of famine.

¹¹ They ravished the women in Zion, The virgins in the cities of Judah.

¹² Princes were hanged up by their hand: The faces of elders were not honored.

¹³ The young men bare the mill; The children stumbled under the wood.

¹⁴ The elders have ceased from the gate, The young men from their music.

¹⁵ The joy of our heart is ceased; Our dance is turned into mourning.

¹⁶ The crown is fallen from our head: Woe to us! for we have sinned.

¹⁷ For this our heart is faint; For these things our eyes are dim;

¹⁸ For the mountain of Zion, which is desolate: The foxes walk on it.

¹⁹ You, Yahweh, remain forever; Your throne is from generation to generation.

²⁰ Why do you forget us forever, [And] forsake us so long time?

²¹ Turn us to yourself, Yahweh, and we shall be turned. Renew our days as of old.

²² But you have utterly rejected us; You are very angry against us.