Bible

 

BaMidbar 21

Studie

   

1 וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃

2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃

3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ ף

4 ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃

5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃

6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃

7 ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃

8 ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃

9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃

10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃

11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃

12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃

13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃

14 על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃

15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃

16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ ס

17 אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃

18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃

19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃

20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ ף

21 וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃

22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃

23 ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃

24 ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארןן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃

25 ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃

26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארןן׃

27 על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכוןן עיר סיחון׃

28 כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארןן׃

29 אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃

30 ונירם אבד חשבון עד־דיבון ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃

31 וישב ישראל בארץ האמרי׃

32 וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה [כ= ויירש] [ק= ויורש] את־האמרי אשר־שם׃

33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃

34 ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃

35 ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ארצו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4270

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4270. 'And he rose up that night, and took his two wives, and his two servant-girls, and his eleven sons, and passed over at the passage of Jabbok' means the first instillation of the affections for truth, together with truths that had been acquired. This is clear from the meaning of 'the two wives', who in this case are Rachel and Leah, as affections for truth, dealt with in 3758, 3782, 3793, 3819; from the meaning of 'the two servant-girls', who in this case are Bilhah and Zilpah, as exterior affections for truth that serve as means, dealt with in 3849, 3931; from the meaning of 'sons' as truths, dealt with in 489, 491, 533, 1147, 2623, 3373; and from the meaning of 'the passage of Jabbok' as the first instillation. The reason why 'Jabbok' means the first instillation is that it was a boundary to the land of Canaan. All the boundaries of that land were signs meaning the celestial and spiritual things of the Lord's kingdom, the distance and position of them determining their exact meanings, see 1585, 1866, 4116, 4240. The same applies to 'the ford (or passage) of Jabbok', which in relation to the land of Canaan was across the Jordan and was the boundary of the inheritance of the children of Reuben and Gad, as becomes clear from Numbers 21:24; Deuteronomy 2:36-37; 3:16-17; Joshua 12:2; Judges 11:13, 22. The reason why that territory had fallen to them as an inheritance was that Reuben represented faith in the understanding, or doctrine, which is the first stage of regeneration, or the truth of doctrine as a whole, by means of which the good of life is arrived at, see 3861, 3866; while Gad represented the works of faith, 3934. That is to say, those truths of faith or matters of doctrine, and these works of faith which are the works performed first, are the ones by means of which a person who is being regenerated is led on into good. This is why 'the passage of Jabbok' means the first instillation.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.