¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃

³ את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃

⁴ ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃

⁵ זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃

⁶ וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃

⁷ ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו העןן וירא כבוד יהוה׃

⁸ ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ ף

⁹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁰ הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃

¹¹ ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃

¹² ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃

¹³ ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃

¹⁴ ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃

¹⁵ וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ ף

¹⁶ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁷ דבר אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃

¹⁸ ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃

¹⁹ והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃

²⁰ והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃

²¹ וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃

²² וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃

²³ ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויץץ ציץ ויגמל שקדים׃

²⁴ ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ ס

²⁵ ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃

²⁶ ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס

²⁷ ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃

²⁸ כל הקרב הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ ס

¹ וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

² במקום אשר ישחטו את־העלה ישחטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־המזבח סביב׃

³ ואת כל־חלבו יקריב ממנו את האליה ואת־החלב המכסה את־הקרב׃

⁴ ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

⁵ והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

⁶ כל־זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

⁷ כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו לו יהיה׃

⁸ והכהן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

⁹ וכל־מנחה אשר תאפה בתנור וכל־נעשה במרחשת ועל־מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

¹⁰ וכל־מנחה בלולה־בשמן וחרבה לכל־בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ ף

¹¹ וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

¹² אם על־תודה יקריבנו והקריב על־זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

¹³ על־חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת שלמיו׃

¹⁴ והקריב ממנו אחד מכל־קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם השלמים לו יהיה׃

¹⁵ ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃

¹⁶ ואם־נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

¹⁷ והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

¹⁸ ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

¹⁹ והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃

²⁰ והנפש אשר־תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²¹ ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

²² וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²³ דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

²⁴ וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

²⁵ כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

²⁶ וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

²⁷ כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

²⁸ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²⁹ דבר אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

³⁰ ידיו תביאינה את אשי יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

³¹ והקטיר הכהן את־החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

³² ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

³³ המקריב את־דם השלמים ואת־החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

³⁴ כי את־חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל׃

³⁵ זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

³⁶ אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

³⁷ זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

³⁸ אשר צוה* יהוה את־משה בהר סיני ביום צותו את־בני ישראל להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ ף