¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

³ ועשיתם אשה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן־הבקר או מן־הצאן׃

⁴ והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

⁵ ויין לנסך רביעית ההין תעשה על־העלה או לזבח לכבש האחד׃

⁶ או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

⁷ ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה׃

⁸ וכי־תעשה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שלמים ליהוה׃

⁹ והקריב על־בן־הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

¹⁰ ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח־ניחח ליהוה׃

¹¹ ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או־לשה בכבשים או בעזים׃

¹² כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

¹³ כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה׃

¹⁴ וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

¹⁵ הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

¹⁶ תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ ף

¹⁷ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁸ דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל־הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

¹⁹ והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

²⁰ ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

²¹ מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ ס

²² וכי תשגו ולא תעשו את כל־המצות האלה אשר־דבר יהוה אל־משה׃

²³ את כל־אשר צוה יהוה אליכם ביד־משה מן־היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²⁴ והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל־העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר־עזים אחד לחטת׃

²⁵ וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם׃

²⁶ ונסלח לכל־עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל־העם בשגגה׃ ס

²⁷ ואם־נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת־שנתה לחטאת׃

²⁸ וכפר הכהן על־הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁹ האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

³⁰ והנפש אשר־תעשה ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³¹ כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ ף

³² ויהיו בני־ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³³ ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל־משה ואל־אהרן ואל כל־העדה׃

³⁴ ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה־יעשה לו׃ ס

³⁵ ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה׃

³⁶ ויציאו אתו כל־העדה אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

³⁷ ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃

³⁸ דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת׃

³⁹ והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם׃

⁴⁰ למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

⁴¹ אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ ף

¹ וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

² במקום אשר ישחטו את־העלה ישחטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־המזבח סביב׃

³ ואת כל־חלבו יקריב ממנו את האליה ואת־החלב המכסה את־הקרב׃

⁴ ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

⁵ והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

⁶ כל־זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

⁷ כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו לו יהיה׃

⁸ והכהן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

⁹ וכל־מנחה אשר תאפה בתנור וכל־נעשה במרחשת ועל־מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

¹⁰ וכל־מנחה בלולה־בשמן וחרבה לכל־בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ ף

¹¹ וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

¹² אם על־תודה יקריבנו והקריב על־זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

¹³ על־חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת שלמיו׃

¹⁴ והקריב ממנו אחד מכל־קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם השלמים לו יהיה׃

¹⁵ ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃

¹⁶ ואם־נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

¹⁷ והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

¹⁸ ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

¹⁹ והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃

²⁰ והנפש אשר־תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²¹ ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

²² וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²³ דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

²⁴ וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

²⁵ כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

²⁶ וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

²⁷ כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

²⁸ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

²⁹ דבר אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

³⁰ ידיו תביאינה את אשי יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

³¹ והקטיר הכהן את־החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

³² ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

³³ המקריב את־דם השלמים ואת־החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

³⁴ כי את־חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל׃

³⁵ זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

³⁶ אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

³⁷ זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

³⁸ אשר צוה* יהוה את־משה בהר סיני ביום צותו את־בני ישראל להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ ף