Bible

 

BaMidbar 10

Studie

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את־המחנות׃

3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל־העדה אל־פתח אהל מועד׃

4 ואם־באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

7 ובהקהיל את־הקהל תתקעו ולא תריעו׃

8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

9 וכי־תבאו מלחמה בארצכם על־הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ ף

11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה העןן מעל משכן העדת׃

12 ויסעו בני־ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן העןן במדבר פארן׃

13 ויסעו בראשנה על־פי יהוה ביד־משה׃

14 ויסע דגל מחנה בני־יהודה בראשנה לצבאתם ועל־צבאו נחשון בן־עמינדב׃

15 ועל־צבא מטה בני יששכר נתנאל בן־צוער׃

16 ועל־צבא מטה בני זבולן אליאב בן־חלון׃

17 והורד המשכן ונסעו בני־גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ ס

18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל־צבאו אליצור בן־שדיאור׃

19 ועל־צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן־צורי שדי׃

20 ועל־צבא מטה בני־גד אליסף בן־דעואל׃

21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את־המשכן עד־באם׃ ס

22 ונסע דגל מחנה בני־אפרים לצבאתם ועל־צבאו אלישמע בן־עמיהוד׃

23 ועל־צבא מטה בני מנשה גמליאל בן־פדה־צור׃

24 ועל־צבא מטה בני בנימן אבידן בן־גדעוני׃ ס

25 ונסע דגל מחנה בני־דן מאסף לכל־המחנת לצבאתם ועל־צבאו אחיעזר בן־עמישדי׃

26 ועל־צבא מטה בני אשר פגעיאל בן־עכרן׃

27 ועל־צבא מטה בני נפתלי אחירע בן־עיןן׃

28 אלה מסעי בני־ישראל לצבאתם ויסעו׃ ס

29 ויאמר משה לחבב בן־רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל־המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי־יהוה דבר־טוב על־ישראל׃

30 ויאמר אליו לא אלך כי אם־אל־ארצי ואל־מולדתי אלך׃

31 ויאמר אל־נא תעזב אתנו כי על־כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

32 והיה כי־תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית־יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

34 ועןן יהוה עליהם יוםם בנסעם מן־המחנה׃ ן ס

35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ ן ף

   

Komentář

 

Ephraim

  
Jacob blessing the sons of Joseph, by Januarius Zick

Ephraim was the second son born to Joseph in Egypt and was, along with his older brother Manasseh, elevated by Jacob to the same status as Joseph’s brothers. Thus when the tribes of Israel are named, Ephraim and Manasseh are named as patriarchs along with their uncles – Reuben, Simeon, Levi, Judah, Dan, Naphtali, Gad, Asher, Issachar, Zebulun and Benjamin -- but Joseph is not. According to Swedenborg, Ephraim represents the intellectual aspect of the church, the part that explores and understands what is true – especially the true ideas that can be drawn from the Bible. Manasseh, meanwhile, represents the affectional aspect of the church, the part that feels and loves and cares. This plays into the best-known story of Ephraim’s life. When Jacob was old and nearing death, Joseph brought his two sons to be blessed. He presented Manasseh to Jacob’s right hand as the elder, and Ephraim to Jacob’s left hand. But Jacob crossed his hands and gave Ephraim the primary blessing. According to Swedenborg, Manasseh was the elder son because ultimately, what we love makes us who we are; our loves form our lives. So our loves are the most central, leading aspect of our human existence, with our intellect playing a secondary role. But as we develop, we need to reverse those. We can use our intellect to understand what is good and right and force ourselves to do it, even when our desires are for what’s selfish. If we stick to that out of a determination to follow the Lord and be good people, the Lord will eventually remove the selfishness from our hearts so we can truly love what is good. By having Jacob bless Ephraim above Manasseh, the Lord is telling us that we have to put our intellect first to pursue our spiritual journey.