¹ ואם־זבח שלמים קרבנו אם מן־הבקר הוא מקריב אם־זכר אם־נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה׃

² וסמך ידו על־ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את־הדם על־המזבח סביב׃

³ והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

⁴ ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכליות יסירנה׃

⁵ והקטירו אתו בני־אהרן המזבחה על־העלה אשר על־העצים אשר על־האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ ף

⁶ ואם־מן־הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃

⁷ אם־כשב הוא־מקריב את־קרבנו והקריב אתו לפני יהוה׃

⁸ וסמך את־ידו על־ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את־דמו על־המזבח סביב׃

⁹ והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

¹⁰ ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

¹¹ והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃ ף

¹² ואמ* עז קרבנו והקריבו לפני יהוה׃

¹³ וסמך את־ידו על־ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את־דמו על־המזבח סביב׃

¹⁴ והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

¹⁵ ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

¹⁶ והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל־חלב ליהוה׃

¹⁷ חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל־חלב וכל־דם לא תאכלו׃ ף

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃

³ כמעשה ארץ־מצרים אשר ישבתם־בה לא תעשו וכמעשה ארץ־כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃

⁴ את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃

⁵ ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ ס

⁶ איש איש אל־כל־שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ ס

⁷ ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

⁸ ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ ס

⁹ ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ ס

¹⁰ ערות בת־בנך או בת־בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ ס

¹¹ ערות בת־אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

¹² ערות אחות־אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ ס

¹³ ערות אחות־אמך לא תגלה כי־שאר אמך הוא׃ ס

¹⁴ ערות אחי־אביך לא תגלה אל־אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ ס

¹⁵ ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

¹⁶ ערות אשת־אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ ס

¹⁷ ערות אשה ובתה לא תגלה את־בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃

¹⁸ ואשה אל־אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃

¹⁹ ואל־אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃

²⁰ ואל־אשת עמיתך לא־תתן שכבתך לזרע לטמאה־בה׃

²¹ ומזרעך לא־תתן להעביר למלך ולא תחלל את־שם אלהיך אני יהוה׃

²² ואת־זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃

²³ ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃

²⁴ אל־תטמאו בכל־אלה כי בכל־אלה נטמאו הגוים אשר־אני משלח מפניכם׃

²⁵ ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את־ישביה׃

²⁶ ושמרתם אתם את־חקתי ואת־משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃

²⁷ כי את־כל־התועבת האל עשו אנשי־הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃

²⁸ ולא־תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את־הגוי אשר לפניכם׃

²⁹ כי כל־אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עםם׃

³⁰ ושמרתם את־משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ ף