¹ לא־תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא־תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

² את־שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ ס

³ אם־בחקתי תלכו ואת־מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

⁴ ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

⁵ והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחםכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

⁶ ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן־הארץ וחרב לא־תעבר בארצכם׃

⁷ ורדפתם את־איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

⁸ ורדפו םכם חמשה מאה ומאה םכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

⁹ ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את־בריתי אתכם׃

¹⁰ ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

¹¹ ונתתי משכני בתוככם ולא־תגעל נפשי אתכם׃

¹² והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃

¹³ אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ ף

¹⁴ ואם־לא תשמעו לי ולא תעשו את כל־המצות האלה׃

¹⁵ ואם־בחקתי תמאסו ואם את־משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את־כל־מצותי להפרכם את־בריתי׃

¹⁶ אף־אני אעשה־זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את־השחפת ואת־הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

¹⁷ ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין־רדף אתכם׃ ס

¹⁸ ואם־עד־אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על־חטאתיכם׃

¹⁹ ושברתי את־גאון עזכם ונתתי את־שמיכם כברזל ואת־ארצכם כנחשה׃

²⁰ ותם לריק כחכם ולא־תתן ארצכם את־יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

²¹ ואם־תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

²² והשלחתי בכם את־חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את־בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

²³ ואם־באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

²⁴ והלכתי אף־אני עםכם בקרי והכיתי אתכם גם־אני שבע על־חטאתיכם׃

²⁵ והבאתי עליכם חרב נקמת נקם־ברית ונאספתם אל־עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד־אויב׃

²⁶ בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחםכם בתנור אחד והשיבו לחםכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ ס

²⁷ ואם־בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

²⁸ והלכתי עםכם בחמת־קרי ויסרתי אתכם אף־אני שבע על־חטאתיכם׃

²⁹ ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

³⁰ והשמדתי את־במתיכם והכרתי את־חמניכם ונתתי את־פגריכם על־פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

³¹ ונתתי את־עריכם חרבה והשמותי את־מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

³² והשמתי אני את־הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

³³ ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

³⁴ אז תרצה הארץ את־שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את־שבתתיה׃

³⁵ כל־ימי השמה תשבת את אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

³⁶ והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת־חרב ונפלו ואין רדף׃

³⁷ וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב ורדף אין ולא־תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

³⁸ ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

³⁹ והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

⁴⁰ והתודו את־עונם ואת־עון אבתם במעלם אשר מעלו־בי ואף אשר־הלכו עמי בקרי׃

⁴¹ אף־אני אלך עםם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או־אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את־עונם׃

⁴² וזכרתי את־בריתי יעקוב ואף את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

⁴³ והארץ תעזב מהם ותרץ את־שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את־עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת־חקתי געלה נפשם׃

⁴⁴ ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

⁴⁵ וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

⁴⁶ אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד־משה׃ ף

¹ ואתה בן־אדם קח־לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על־ראשך ועל־זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם׃

² שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את־השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃

³ ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃

⁴ ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל־תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא־אש אל־כל־בית ישראל׃ ף

⁵ כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׃

⁶ ותמר את־משפטי לרשעה מן־הגוים ואת־חקותי מן־הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא־הלכו בהם׃ ס

⁷ לכן כה־אמר אדני יהוה יען המנכם מן־הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת־משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם׃ ס

⁸ לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם־אני ועשיתי בתוךך משפטים לעיני הגוים׃

⁹ ועשיתי בך את אשר לא־עשיתי ואת אשר־לא־אעשה כמהו עוד יען כל־תועבתיך׃ ס

¹⁰ לכן אבות יאכלו בנים בתוךך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את־כל־שאריתך לכל־רוח׃ ף

¹¹ לכן חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען את־מקדשי טמאת בכל־שקוציך ובכל־תועבתיך וגם־אני אגרע ולא־תחוס עיני וגם־אני לא אחמול׃

¹² שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוךך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל־רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃

¹³ וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי־אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃

¹⁴ ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל־עובר׃

¹⁵ והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃

¹⁶ בשלחי את־חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר־אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה־לחם׃

¹⁷ ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר־בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃ ף