¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² צו את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

³ מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

⁴ על המנרה הטהרה יערך את־הנרות לפני יהוה תמיד׃ ף

⁵ ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

⁶ ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

⁷ ונתת על־המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

⁸ ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית עולם׃

⁹ והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ ס

¹⁰ ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

¹¹ ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן׃

¹² ויניחהו במשמר לפרש להם על־פי יהוה׃ ף

¹³ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁴ הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו כל־העדה׃

¹⁵ ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

¹⁶ ונקב שם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־שם יומת׃

¹⁷ ואיש כי יכה כל־נפש אדם מות יומת׃

¹⁸ ומכה נפש־בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

¹⁹ ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

²⁰ שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

²¹ ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

²² משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

²³ וידבר משה אל־בני ישראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² צו את־אהרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על־המזבח כל־הלילה עד־הבקר ואש המזבח תוקד בו׃

³ ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד ילבש על־בשרו והרים את־הדשן אשר תאכל האש את־העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח׃

⁴ ופשט את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור׃

⁵ והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃

⁶ אש תמיד תוקד על־המזבח לא תכבה׃ ס

⁷ וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני־אהרן לפני יהוה אל־פני המזבח׃

⁸ והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל־הלבנה אשר על־המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃

⁹ והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל־מועד יאכלוה׃

¹⁰ לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃

¹¹ כל־זכר בבני אהרן יאכלנה* חק־עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר־יגע בהם יקדש׃ ף

¹² וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹³ זה קרבן אהרן ובניו אשר־יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃

¹⁴ על־מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח־ניחח ליהוה׃

¹⁵ והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק־עולם ליהוה כליל תקטר׃

¹⁶ וכל־מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ ף

¹⁷ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

¹⁸ דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃

¹⁹ הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃

²⁰ כל אשר־יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על־הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃

²¹ וכלי־חרש אשר תבשל־בו ישבר ואם־בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃

²² כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃

²³ וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ ף