¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן׃

³ ויצא הכהן אל־מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע־הצרעת מן־הצרוע׃

⁴ וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃

⁵ וצוה הכהן ושחט את־הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים׃

⁶ את־הצפר החיה יקח אתה ואת־עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃

⁷ והזה על המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את־הצפר החיה על־פני השדה׃

⁸ וכבס המטהר את־בגדיו וגלח את־כל־שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל־המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃

⁹ והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר׃

¹⁰ וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימים וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃

¹¹ והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃

¹² ולקח הכהן את־הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת־לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃

¹³ ושחט את־הכבש במקום אשר ישחט את־החטאת ואת־העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃

¹⁴ ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית׃

¹⁵ ולקח הכהן מלג השמן ויצק על־כף הכהן השמאלית׃

¹⁶ וטבל הכהן את־אצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית והזה מן־השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃

¹⁷ ומיתר השמן אשר על־כפו יתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על דם האשם׃

¹⁸ והנותר בשמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃

¹⁹ ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה׃

²⁰ והעלה הכהן את־העלה ואת־המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ ס

²¹ ואם־דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃

²² ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃

²³ והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל־הכהן אל־פתח אהל־מועד לפני יהוה׃

²⁴ ולקח הכהן את־כבש האשם ואת־לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃

²⁵ ושחט את־כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על־תנוך אזן־המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית׃

²⁶ ומן־השמן יצק הכהן על־כף הכהן השמאלית׃

²⁷ והזה הכהן באצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃

²⁸ ונתן הכהן מן־השמן אשר על־כפו על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על־מקום דם האשם׃

²⁹ והנותר מן־השמן אשר על־כף הכהנ* יתן על־ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃

³⁰ ועשה את־האחד מן־התרים או מן־בני היונה מאשר תשיג ידו׃

³¹ את אשר־תשיג ידו את־האחד חטאת ואת־האחד עלה על־המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃

³² זאת תורת אשר־בו נגע צרעת אשר לא־תשיג ידו בטהרתו׃ ף

³³ וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

³⁴ כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם׃

³⁵ ובא אשר־לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית׃

³⁶ וצוה הכהן ופנו את־הבית בטרם יבא הכהן לראות את־הנגע ולא יטמא כל־אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את־הבית׃

³⁷ וראה את־הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן־הקיר׃

³⁸ ויצא הכהן מן־הבית אל־פתח הבית והסגיר את־הבית שבעת ימים׃

³⁹ ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית׃

⁴⁰ וצוה הכהן וחלצו את־האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

⁴¹ ואת־הבית יקצע מבית סביב ושפכו את־העפר אשר הקצו אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

⁴² ולקחו אבנים אחרות והביאו אל־תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את־הבית׃

⁴³ ואם־ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־האבנים ואחרי הקצות את־הבית ואחרי הטוח׃

⁴⁴ ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא׃

⁴⁵ ונתץ את־הבית את־אבניו ואת־עציו ואת כל־עפר הבית והוציא אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

⁴⁶ והבא אל־הבית כל־ימי הסגיר אתו יטמא עד־הערב׃

⁴⁷ והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו׃

⁴⁸ ואם־בא יבא הכהן וראה והנה לא־פשה הנגע בבית אחרי הטח את־הבית וטהר הכהן את־הבית כי נרפא הנגע׃

⁴⁹ ולקח לחטא את־הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃

⁵⁰ ושחט את־הצפר האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים׃

⁵¹ ולקח את־עץ־הארז ואת־האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל־הבית שבע פעמים׃

⁵² וחטא את־הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת׃

⁵³ ושלח את־הצפר החיה אל־מחוץ לעיר אל־פני השדה וכפר על־הבית וטהר׃

⁵⁴ זאת התורה לכל־נגע הצרעת ולנתק׃

⁵⁵ ולצרעת הבגד ולבית׃

⁵⁶ ולשאת ולספחת ולבהרת׃

⁵⁷ להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת׃ ס

¹ "Be careful that you don't do your charitable giving before men, to be seen by them, or else you have no reward from your Father who is in heaven.

² Therefore when you do merciful deeds, don't sound a trumpet before yourself, as the hypocrites do in the synagogues and in the streets, that they may get glory from men. Most certainly I tell you, they have received their reward.

³ But when you do merciful deeds, don't let your left hand know what your right hand does,

⁴ so that your merciful deeds may be in secret, then your Father who sees in secret will reward you openly.

⁵ "When you pray, you shall not be as the hypocrites, for they love to stand and pray in the synagogues and in the corners of the streets, that they may be seen by men. Most certainly, I tell you, they have received their reward.

⁶ But you, when you pray, enter into your inner room, and having shut your door, pray to your Father who is in secret, and your Father who sees in secret will reward you openly.

⁷ In praying, don't use vain repetitions, as the Gentiles do; for they think that they will be heard for their much speaking.

⁸ Therefore don't be like them, for your Father knows what things you need, before you ask him.

⁹ Pray like this: 'Our Father in heaven, may your name be kept holy.

¹⁰ Let your Kingdom come. Let your will be done, as in heaven, so on earth.

¹¹ Give us today our daily bread.

¹² Forgive us our debts, as we also forgive our debtors.

¹³ Bring us not into temptation, but deliver us from the evil one. For yours is the Kingdom, the power, and the glory forever. Amen.'

¹⁴ "For if you forgive men their trespasses, your heavenly Father will also forgive you.

¹⁵ But if you don't forgive men their trespasses, neither will your Father forgive your trespasses.

¹⁶ "Moreover when you fast, don't be like the hypocrites, with sad faces. For they disfigure their faces, that they may be seen by men to be fasting. Most certainly I tell you, they have received their reward.

¹⁷ But you, when you fast, anoint your head, and wash your face;

¹⁸ so that you are not seen by men to be fasting, but by your Father who is in secret, and your Father, who sees in secret, will reward you.

¹⁹ "Don't lay up treasures for yourselves on the earth, where moth and rust consume, and where thieves break through and steal;

²⁰ but lay up for yourselves treasures in heaven, where neither moth nor rust consume, and where thieves don't break through and steal;

²¹ for where your treasure is, there your heart will be also.

²² "The lamp of the body is the eye. If therefore your eye is sound, your whole body will be full of light.

²³ But if your eye is evil, your whole body will be full of darkness. If therefore the light that is in you is darkness, how great is the darkness!

²⁴ "No one can serve two masters, for either he will hate the one and love the other; or else he will be devoted to one and despise the other. You can't serve both God and Mammon.

²⁵ Therefore, I tell you, don't be anxious for your life: what you will eat, or what you will drink; nor yet for your body, what you will wear. Isn't life more than food, and the body more than clothing?

²⁶ See the birds of the sky, that they don't sow, neither do they reap, nor gather into barns. Your heavenly Father feeds them. Aren't you of much more value than they?

²⁷ "Which of you, by being anxious, can add one moment to his lifespan?

²⁸ Why are you anxious about clothing? Consider the lilies of the field, how they grow. They don't toil, neither do they spin,

²⁹ yet I tell you that even Solomon in all his glory was not dressed like one of these.

³⁰ But if God so clothes the grass of the field, which today exists, and tomorrow is thrown into the oven, won't he much more clothe you, you of little faith?

³¹ "Therefore don't be anxious, saying, 'What will we eat?', 'What will we drink?' or, 'With what will we be clothed?'

³² For the Gentiles seek after all these things; for your heavenly Father knows that you need all these things.

³³ But seek first God's Kingdom, and his righteousness; and all these things will be given to you as well.

³⁴ Therefore don't be anxious for tomorrow, for tomorrow will be anxious for itself. Each day's own evil is sufficient.