¹ ויקרא אל־משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי־יקריב םכם קרבן ליהוה מן־הבהמה מן־הבקר ומן־הצאן תקריבו את־קרבנכם׃

³ אם־עלה קרבנו מן־הבקר זכר תמים יקריבנו אל־פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

⁴ וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃

⁵ ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד׃

⁶ והפשיט את־העלה ונתח אתה לנתחיה׃

⁷ ונתנו בני אהרן הכהן אש על־המזבח וערכו עצים על־האש׃

⁸ וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את־הראש ואת־הפדר על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

⁹ וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את־הכל המזבחה עלה אשה ריח־ניחוח ליהוה׃ ס

¹⁰ ואם־מן־הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃

¹¹ ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב׃

¹² ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו ואת־פדרו וערך הכהן אתם על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

¹³ והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את־הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ף

¹⁴ ואם מן־העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן־התרים או מן־בני היונה את־קרבנו׃

¹⁵ והקריבו הכהן אל־המזבח ומלק את־ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃

¹⁶ והסיר את־מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל־מקום הדשן׃

¹⁷ ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על־העצים אשר על־האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ס