¹ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

² אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

³ אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס

⁴ בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵ בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶ במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס

⁷ גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹ גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס

¹⁰ דב ארב הוא לי [כ= אריה] [ק= ארי] במסתרים׃

¹¹ דרכי סורר ויפשחני שמני שםם׃

¹² דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס

¹³ הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴ הייתי שחק* לכל־עמי נגינתם כל־היום׃

¹⁵ השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס

¹⁶ ויגרס בחץץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷ ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸ ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס

¹⁹ זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰ זכור תזכור [כ= ותשיח] [ק= ותשוח] עלי נפשי׃

²¹ זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס

²² חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃

²³ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴ חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס

²⁵ טוב יהוה לקווק לנפש תדרשנו׃

²⁶ טוב ויחיל ודוםם לתשועת יהוה׃

²⁷ טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס

²⁸ ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹ יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰ יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס

³¹ כי לא יזנח לעולם אדני׃

³² כי אם־הוגה ורחם כרב [כ= חסדו] [ק= חסדיו]׃

³³ כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס

³⁴ לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵ להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃

³⁶ לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס

³⁷ מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹ מה־יתאוןן אדם חי גבר על־[כ= חטאו] [ק= חטאיו]׃ ס

⁴⁰ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃

⁴¹ נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃

⁴² נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס

⁴³ סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴ סכותה בעןן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵ סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס

⁴⁶ פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃

⁴⁷ פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸ פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס

⁴⁹ עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰ עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס

⁵² צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³ צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃

⁵⁴ צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס

⁵⁵ קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶ קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷ קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס

⁵⁸ רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹ ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰ ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס

⁶¹ שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃

⁶² שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃

⁶³ שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס

⁶⁴ תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵ תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃

⁶⁶ תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ ף

¹ Then he cried in my ears with a loud voice, saying, Cause those who are in charge of the city to draw near, every man with his destroying weapon in his hand.

² Behold, six men came from the way of the upper gate, which lies toward the north, every man with his slaughter weapon in his hand; and one man in the midst of them clothed in linen, with a writer's inkhorn by his side. They went in, and stood beside the bronze altar.

³ The glory of the God of Israel was gone up from the cherub, whereupon it was, to the threshold of the house: and he called to the man clothed in linen, who had the writer's inkhorn by his side.

⁴ Yahweh said to him, Go through the midst of the city, through the midst of Jerusalem, and set a mark on the foreheads of the men that sigh and that cry over all the abominations that are done in its midst.

⁵ To the others he said in my hearing, Go through the city after him, and strike: don't let your eye spare, neither have pity;

⁶ kill utterly the old man, the young man and the virgin, and little children and women; but don't come near any man on whom is the mark: and begin at my sanctuary. Then they began at the old men that were before the house.

⁷ He said to them, Defile the house, and fill the courts with the slain. Go forth! They went forth, and struck in the city.

⁸ It happened, while they were smiting, and I was left, that I fell on my face, and cried, and said, Ah Lord Yahweh! will you destroy all the residue of Israel in your pouring out of your wrath on Jerusalem?

⁹ Then he said to me, The iniquity of the house of Israel and Judah is exceedingly great, and the land is full of blood, and the city full of perversion: for they say, Yahweh has forsaken the land, and Yahweh doesn't see.

¹⁰ As for me also, my eye shall not spare, neither will I have pity, but I will bring their way on their head.

¹¹ Behold, the man clothed in linen, who had the inkhorn by his side, reported the matter, saying, I have done as you have commanded me.