Bible

 

Shoftim 2

Studie

   

1 ויעל מלאך־יהוה מן־הגלגל אל־הבכים ף ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל־הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא־אפר בריתי אתכם לעולם׃

2 ואתם לא־תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא־שמעתם בקלי מה־זאת עשיתם׃

3 וגם אמרתי לא־אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃

4 ויהי כדבר מלאך יהוה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל וישאו העם את־קולם ויבכו׃

5 ויקראו שם־המקום ההוא בכים ויזבחו־שם ליהוה׃ ף

6 וישלח יהושע את־העם וילכו בני־ישראל איש לנחלתו לרשת את־הארץ׃

7 ויעבדו העם את־יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל־מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃

8 וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים׃

9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת־חרס בהר אפרים מצפון להר־געש׃

10 וגם כל־הדור ההוא נאספו אל־אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא־ידעו את־יהוה וגם את־המעשה אשר עשה לישראל׃ ס

11 ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים׃

12 ויעזבו את־יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את־יהוה׃

13 ויעזבו את־יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃

14 ויחר־אף יהוה בישראל ויתנם ביד־שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא־יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃

15 בכל אשר יצאו יד־יהוה היתה־בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃

16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃

17 וגם אל־שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן־הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות־יהוה לא־עשו כן׃

18 וכי־הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם־השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי־ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃

19 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃

20 ויחר־אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את־בריתי אשר צויתי את־אבותם ולא שמעו לקולי׃

21 גם־אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן־הגוים אשר־עזב יהושע וימת׃

22 למען נסות בם את־ישראל השמרים הם את־דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם־לא׃

23 וינח יהוה את־הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד־יהושע׃ ף

   

Komentář

 

Ephraim

  
Jacob blessing the sons of Joseph, by Januarius Zick

Ephraim was the second son born to Joseph in Egypt and was, along with his older brother Manasseh, elevated by Jacob to the same status as Joseph’s brothers. Thus when the tribes of Israel are named, Ephraim and Manasseh are named as patriarchs along with their uncles – Reuben, Simeon, Levi, Judah, Dan, Naphtali, Gad, Asher, Issachar, Zebulun and Benjamin -- but Joseph is not. According to Swedenborg, Ephraim represents the intellectual aspect of the church, the part that explores and understands what is true – especially the true ideas that can be drawn from the Bible. Manasseh, meanwhile, represents the affectional aspect of the church, the part that feels and loves and cares. This plays into the best-known story of Ephraim’s life. When Jacob was old and nearing death, Joseph brought his two sons to be blessed. He presented Manasseh to Jacob’s right hand as the elder, and Ephraim to Jacob’s left hand. But Jacob crossed his hands and gave Ephraim the primary blessing. According to Swedenborg, Manasseh was the elder son because ultimately, what we love makes us who we are; our loves form our lives. So our loves are the most central, leading aspect of our human existence, with our intellect playing a secondary role. But as we develop, we need to reverse those. We can use our intellect to understand what is good and right and force ourselves to do it, even when our desires are for what’s selfish. If we stick to that out of a determination to follow the Lord and be good people, the Lord will eventually remove the selfishness from our hearts so we can truly love what is good. By having Jacob bless Ephraim above Manasseh, the Lord is telling us that we have to put our intellect first to pursue our spiritual journey.