Bible

 

Shoftim 13

Studie

   

1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־פלשתים ארבעים שנה׃ ף

2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃

3 וירא מלאך־יהוה אל־האשה ויאמר אליה הנה־נא את־עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃

4 ועתה השמרי נא ואל־תשתי יין ושכר ואל־תאכלי כל־טמא׃

5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא־יעלה על־ראשו כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן והוא יחל להושיע את־ישראל מיד פלשתים׃

6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי־מזה הוא ואת־שמו לא־הגיד לי׃

7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל־תשתי יין ושכר ואל־תאכלי כל־טמאה כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן עד־יום מותו׃ ף

8 ויעתר מנוח אל־יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא־נא עוד אלינו ויורנו מה־נעשה לנער היולד׃

9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל־האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃

10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר־בא ביום אלי׃

11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל־האיש ויאמר לו האתה האיש אשר־דברת אל־האשה ויאמר אני׃

12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה־יהיה משפט־הנער ומעשהו׃

13 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח מכל אשר־אמרתי אל־האשה תשמר׃

14 מכל אשר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל־תשת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשר־צויתיה תשמר׃

15 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה נעצרה־נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃

16 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח אם־תעצרני לא־אכל בלחמך ואם־תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא־ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃

17 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה מי שמך כי־יבא [כ= דבריך] [ק= דברך] וכבדנוך׃

18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא־פלאי׃ ס

19 ויקח מנוח את־גדי העזים ואת־המנחה ויעל על־הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃

20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך־יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על־פניהם ארצה׃

21 ולא־יסף עוד מלאך יהוה להראה אל־מנוח ואל־אשתו אז ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃

22 ויאמר מנוח אל־אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃

23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא־לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את־כל־אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃

24 ותלד האשה בן ותקרא את־שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃

25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה־דן בין צרעה ובין אשתאל׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Spiritual Experiences # 6017

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 6110  
  

6017. About Moravians

I was with Moravians who confessed their errors, and who began to want to receive truths, because they see that they are in a miserable state and thus [it was not happening] as they believed, which was that they were going to come into heaven before others. I spoke with them about the Lord, whose Divine they did not yet want to accept. They wish to call Him God, as men [did], scarcely as the angels [do]. They acknowledge that living well brings about [salvation], not faith alone, and that what is good must be done is if from oneself. I spoke with them about baptism, that they had made it unimportant, but still had retained it on account of the reformed, and that [for them] the holy supper was only a token, and that they did not regarded it holy, as others do.

  
/ 6110  
  

Thanks to the Academy of the New Church, and Bryn Athyn College, for the permission to use this translation.