¹ ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא ואל־תחת קח עמך את כל־עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את־מלך העי ואת־עמו ואת־עירו ואת־ארצו׃

² ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק־שללה ובהמתה תבזו לכם שים־לך ארב לעיר מאחריה׃

³ ויקם יהושע וכל־עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃

⁴ ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל־תרחיקו מן־העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃

⁵ ואני וכל־העם אשר אתי נקרב אל־העיר והיה כי־יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

⁶ ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן־העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃

⁷ ואתם תקמו מהאורב והורשתם את־העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃

⁸ והיה כתפשכם את־העיר תציתו את־העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃

⁹ וישלחם יהושע וילכו אל־המארב וישבו בין בית־אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃

¹⁰ וישכם יהושע בבקר ויפקד את־העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃

¹¹ וכל־העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי [כ= בינו] [ק= ביניו] ובין־העי׃

¹² ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית־אל ובין העי מים לעיר׃

¹³ וישימו העם את־כל־המחנה אשר מצפון לעיר ואת־עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃

¹⁴ ויהי כראות מלך־העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי־העיר לקראת־ישראל למלחמה הוא וכל־עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי־ארב לו מאחרי העיר׃

¹⁵ וינגעו יהושע וכל־ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃

¹⁶ ויזעקו כל־העם אשר [כ= בעיר] [ק= בעי] לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן־העיר׃

¹⁷ ולא־נשאר איש בעי ובית אל אשר לא־יצאו אחרי ישראל ויעזבו את־העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ ף

¹⁸ ויאמר יהוה אל־יהושע נטה בכידון אשר־בידך אל־העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר־בידו אל־העיר׃

¹⁹ והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את־העיר באש׃

²⁰ ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא־היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל־הרודף׃

²¹ ויהושע וכל־ישראל ראו כי־לכד הארב את־העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את־אנשי העי׃

²² ואלה יצאו מן־העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט׃

²³ ואת־מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל־יהושע׃

²⁴ ויהי ככלות ישראל להרג את־כל־ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי־חרב עד־תםם וישבו כל־ישראל העי ויכו אתה לפי־חרב׃

²⁵ ויהי כל־הנפלים ביום ההוא מאיש ועד־אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃

²⁶ ויהושע לא־השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל־ישבי העי׃

²⁷ רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את־יהושע׃

²⁸ וישרף יהושע את־העי וישימה תל־עולם שממה עד היום הזה׃

²⁹ ואת־מלך העי תלה על־העץ עד־עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את־נבלתו מן־העץ וישליכו אותה אל־פתח שער העיר ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה׃ ף

³⁰ אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃

³¹ כאשר צוה משה עבד־יהוה את־בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא־הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃

³² ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃

³³ וכל־ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית־יהוה כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־יהוה לברך את־העם ישראל בראשנה׃

³⁴ ואחרי־כן קרא את־כל־דברי התורה הברכה והקללה ככל־הכתוב בספר התורה׃

³⁵ לא־היה דבר מכל אשר־צוה משה אשר לא־קרא יהושע נגד כל־קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ ף

¹ וילך אבימלך בן־ירבעל שכמה אל־אחי אמו וידבר אליהם ואל־כל־משפחת בית־אבי אמו לאמר׃

² דברו־נא באזני כל־בעלי שכם מה־טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם־משל בכם איש אחד וזכרתם כי־עצםכם ובשרכם אני׃

³ וידברו אחי־אמו עליו באזני כל־בעלי שכם את כל־הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

⁴ ויתנו־לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

⁵ ויבא בית־אביו עפרתה ויהרג את־אחיו בני־ירבעל שבעים איש על־אבן אחת ויותר יותם בן־ירבעל הקטן כי נחבא׃ ס

⁶ ויאספו כל־בעלי שכם וכל־בית מלוא וילכו וימליכו את־אבימלך למלך עם־אלון מצב אשר בשכם׃

⁷ ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר־גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃

⁸ הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית [כ= מלוכה] [ק= מלכה] עלינו׃

⁹ ויאמר להם הזית החדלתי את־דשני אשר־בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃

¹⁰ ויאמרו העצים לתאנה לכי־את מלכי עלינו׃

¹¹ ותאמר להם התאנה החדלתי את־מתקי ואת־תנובתי הטובה והלכתי לנוע על־העצים׃

¹² ויאמרו העצים לגפן לכי־את [כ= מלוכי] [ק= מלכי] עלינו׃

¹³ ותאמר להם הגפן החדלתי את־תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃

¹⁴ ויאמרו כל־העצים אל־האטד לך אתה מלך־עלינו׃

¹⁵ ויאמר האטד אל־העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם־אין תצא אש מן־האטד ותאכל את־ארזי הלבנון׃

¹⁶ ועתה אם־באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את־אבימלך ואם־טובה עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו ואם־כגמול ידיו עשיתם לו׃

¹⁷ אשר־נלחם אבי עליכם וישלך את־נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃

¹⁸ ואתם קמתם על־בית אבי היום ותהרגו את־בניו שבעים איש על־אבן אחת ותמליכו את־אבימלך בן־אמתו על־בעלי שכם כי אחיכם הוא׃

¹⁹ ואם־באמת ובתמים עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם־הוא בכם׃

²⁰ ואם־אין תצא אש מאבימלך ותאכל את־בעלי שכם ואת־בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את־אבימלך׃

²¹ וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ ף

²² וישר אבימלך על־ישראל שלש שנים׃

²³ וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי־שכם באבימלך׃

²⁴ לבוא חמס שבעים בני־ירבעל ודםם לשום על־אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר־חזקו את־ידיו להרג את־אחיו׃

²⁵ וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל־אשר־יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ ף

²⁶ ויבא געל בן־עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו־בו בעלי שכם׃

²⁷ ויצאו השדה ויבצרו את־כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את־אבימלך׃

²⁸ ויאמר געל בן־עבד מי־אבימלך ומי־שכם כי נעבדנו הלא בן־ירבעל וזבל פקידו עבדו את־אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃

²⁹ ומי יתן את־העם הזה בידי ואסירה את־אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃

³⁰ וישמע זבל שר־העיר את־דברי געל בן־עבד ויחר אפו׃

³¹ וישלח מלאכים אל־אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן־עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את־העיר עליך׃

³² ועתה קום לילה אתה והעם אשר־אתך וארב בשדה׃

³³ והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על־העיר והנה־הוא והעם אשר־אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ ס

³⁴ ויקם אבימלך וכל־העם אשר־עמו לילה ויארבו על־שכם ארבעה ראשים׃

³⁵ ויצא געל בן־עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר־אתו מן־המארב׃

³⁶ וירא־געל את־העם ויאמר אל־זבל הנה־עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ ס

³⁷ ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה־עם יורדים מעם טבור הארץ וראש־אחד בא מדרך אלון מעוננים׃

³⁸ ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא־נא עתה והלחם בו׃ ס

³⁹ ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃

⁴⁰ וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד־פתח השער׃

⁴¹ וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את־געל ואת־אחיו משבת בשכם׃

⁴² ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃

⁴³ ויקח את־העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן־העיר ויקם עליהם ויכם׃

⁴⁴ ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על־כל־אשר בשדה ויכום׃

⁴⁵ ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את־העיר ואת־העם אשר־בה הרג ויתץ את־העיר ויזרעה מלח׃ ף

⁴⁶ וישמעו כל־בעלי מגדל־שכם ויבאו אל־צריח בית אל ברית׃

⁴⁷ ויגד לאבימלך כי התקבצו כל־בעלי מגדל־שכם׃

⁴⁸ ויעל אבימלך הר־צלמון הוא וכל־העם אשר־אתו ויקח אבימלך את־הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על־שכמו ויאמר אל־העם אשר־עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃

⁴⁹ ויכרתו גם־כל־העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על־הצריח ויציתו עליהם את־הצריח באש וימתו גם כל־אנשי מגדל־שכם כאלף איש ואשה׃ ף

⁵⁰ וילך אבימלך אל־תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃

⁵¹ ומגדל־עז היה בתוך־העיר וינסו שמה כל־האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על־גג המגדל׃

⁵² ויבא אבימלך עד־המגדל וילחם בו ויגש עד־פתח המגדל לשרפו באש׃

⁵³ ותשלך אשה אחת פלח רכב על־ראש אבימלך ותרץ את־גלגלתו׃

⁵⁴ ויקרא מהרה אל־הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן־יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃

⁵⁵ ויראו איש־ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃

⁵⁶ וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את־שבעים אחיו׃

⁵⁷ ואת כל־רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן־ירבעל׃ ף