Bible

 

Yehoshua 24

Studie

   

1 ויאסף יהושע את־כל־שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃

2 ויאמר יהושע אל־כל־העם כה־אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃

3 ואקח את־אביכם את־אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל־ארץ כנען [כ= וארב] [ק= וארבה] את־זרעו ואתן־לו את־יצחק׃

4 ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו ואתן לעשו את־הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃

5 ואשלח את־משה ואת־אהרן ואגף את־מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃

6 ואוציא את־אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים־סוף׃

7 ויצעקו אל־יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את־הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר־עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃

8 [כ= ואבאה] [ק= ואביא] אתכם אל־ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את־ארצם ואשמידם מפניכם׃

9 ויקם בלק בן־צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן־בעור לקלל אתכם׃

10 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃

11 ותעברו את־הירדן ותבאו אל־יריחו וילחמו בכם בעלי־יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃

12 ואשלח לפניכם את־הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃

13 ואתן לכם ארץ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃

14 ועתה יראו את־יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את־אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את־יהוה׃

15 ואם רע בעיניכם לעבד את־יהוה בחרו לכם היום את־מי תעבדון אם את־אלהים אשר־עבדו אבותיכם אשר [כ= בעבר] [ק= מעברa] הנהר ואם את־אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את־יהוה׃ ף

16 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את־יהוה לעבד אלהים אחרים׃

17 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת־אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את־האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל־הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃

18 ויגרש יהוה את־כל־העמים ואת־האמרי ישב הארץ מפנינו גם־אנחנו נעבד את־יהוה כי־הוא אלהינו׃ ס

19 ויאמר יהושע אל־העם לא תוכלו לעבד את־יהוה כי־אלהים קדשים הוא אל־קנוא הוא לא־ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃

20 כי תעזבו את־יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר־היטיב לכם׃

21 ויאמר העם אל־יהושע לא כי את־יהוה נעבד׃

22 ויאמר יהושע אל־העם עדים אתם בכם כי־אתם בחרתם לכם את־יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃

23 ועתה הסירו את־אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את־לבבכם אל־יהוה אלהי ישראל׃

24 ויאמרו העם אל־יהושע את־יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃

25 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃

26 ויכתב יהושע את־הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ ס

27 ויאמר יהושע אל־כל־העם הנה האבן הזאת תהיה־בנו לעדה כי־היא שמעה את כל־אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן־תכחשון באלהיכם׃

28 וישלח יהושע את־העם איש לנחלתו׃ ף

29 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים׃

30 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת־סרח אשר בהר־אפרים מצפון להר־געש׃

31 ויעבד ישראל את־יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל־מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃

32 ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה׃

33 ואלעזר בן־אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן־לו בהר אפרים׃

   

Komentář

 

Ephraim

  
Jacob blessing the sons of Joseph, by Januarius Zick

Ephraim was the second son born to Joseph in Egypt and was, along with his older brother Manasseh, elevated by Jacob to the same status as Joseph’s brothers. Thus when the tribes of Israel are named, Ephraim and Manasseh are named as patriarchs along with their uncles – Reuben, Simeon, Levi, Judah, Dan, Naphtali, Gad, Asher, Issachar, Zebulun and Benjamin -- but Joseph is not. According to Swedenborg, Ephraim represents the intellectual aspect of the church, the part that explores and understands what is true – especially the true ideas that can be drawn from the Bible. Manasseh, meanwhile, represents the affectional aspect of the church, the part that feels and loves and cares. This plays into the best-known story of Ephraim’s life. When Jacob was old and nearing death, Joseph brought his two sons to be blessed. He presented Manasseh to Jacob’s right hand as the elder, and Ephraim to Jacob’s left hand. But Jacob crossed his hands and gave Ephraim the primary blessing. According to Swedenborg, Manasseh was the elder son because ultimately, what we love makes us who we are; our loves form our lives. So our loves are the most central, leading aspect of our human existence, with our intellect playing a secondary role. But as we develop, we need to reverse those. We can use our intellect to understand what is good and right and force ourselves to do it, even when our desires are for what’s selfish. If we stick to that out of a determination to follow the Lord and be good people, the Lord will eventually remove the selfishness from our hearts so we can truly love what is good. By having Jacob bless Ephraim above Manasseh, the Lord is telling us that we have to put our intellect first to pursue our spiritual journey.