Bible

 

Yehoshua 15

Studie

   

1 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל־גבול אדום מדבר־צן נגבה מקצה תימן׃

2 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן־הלשן הפנה נגבה׃

3 ויצא אל־מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃

4 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים [כ= והיה] [ק= והיו] תצאות הגבול ימה זה־יהיה לכם גבול נגב׃

5 וגבול קדמה ים המלח עד־קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃

6 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן־ראובן׃

7 ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל־הגלגל אשר־נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל־מי־עין שמש והיו תצאתיו אל־עין רגל׃

8 ועלה הגבול גי בן־הנם אל־כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל־ראש ההר אשר על־פני גי־הנם ימה אשר בקצה עמק־רפאים צפנה׃

9 ותאר הגבול מראש ההר אל־מעין מי נפתוח ויצא אל־ערי הר־עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃

10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל־הר שעיר ועבר אל־כתף הר־יערים מצפונה היא כסלון וירד בית־שמש ועבר תמנה׃

11 ויצא הגבול אל־כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר־הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃

12 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני־יהודה סביב למשפחתם׃

13 ולכלב בן־יפנה נתן חלק בתוך בני־יהודה אל־פי יהוה ליהושע את־קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃

14 וירש משם כלב את־שלושה בני הענק את־ששי ואת־אחימן ואת־תלמי ילידי הענק׃

15 ויעל משם אל־ישבי דבר ושם־דבר לפנים קרית־ספר׃

16 ויאמר כלב אשר־יכה את־קרית־ספר ולכדה ונתתי לו את־עכסה בתי לאשה׃

17 וילכדה עתניאל בן־קנז אחי כלב ויתן־לו את־עכסה בתו לאשה׃

18 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת־אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר־לה כלב מה־לך׃

19 ותאמר תנה־לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן־לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ ף

20 זאת נחלת מטה בני־יהודה למשפחתם׃

21 ויהיו הערים מקצה למטה בני־יהודה אל־גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃

22 וקינה ודימונה ועדעדה׃

23 וקדש וחצור ויתןן׃

24 זיף וטלם ובעלות׃

25 וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃

26 אםם ושמע ומולדה׃

27 וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃

28 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃

29 בעלה ועיים ועצם׃

30 ואלתולד וכסיל וחרמה׃

31 וצקלג ומדמנה וסנסנה׃

32 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל־ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ ס

33 בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃

34 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃

35 ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃

36 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע־עשרה וחצריהן׃

37 צןן וחדשה ומגדל־גד׃

38 ודלען והמצפה ויקתאל׃

39 לכיש ובצקת ועגלון׃

40 וכבון ולחמס וכתליש׃

41 וגדרות בית־דגון ונעמה ומקדה ערים שש־עשרה וחצריהן׃ ס

42 לבנה ועתר ועשן׃

43 ויפתח ואשנה ונציב׃

44 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃

45 עקרון ובנתיה וחצריה׃

46 מעקרון וימה כל אשר־על־יד אשדוד וחצריהן׃

47 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד־נחל מצרים והים [כ= הגבול] [ק= הגדול] וגבול׃ ס

48 ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃

49 ודנה וקרית־סנה היא דבר׃

50 וענב ואשתמה וענים׃

51 וגשן וחלן וגלה ערים אחת־עשרה וחצריהן׃

52 ארב ורומה ואשען׃

53 [כ= וינים] [ק= וינום] ובית־תפוח ואפקה׃

54 וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ ס

55 מעון כרמל וזיף ויוטה׃

56 ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃

57 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃

58 חלחול בית־צור וגדור׃

59 ומערת ובית־ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃

60 קרית־בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ ס

61 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃

62 והנבשן ועיר־המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃

63 ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־[כ= יוכלו] [ק= יכלו] בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 614

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

614. What has been said can serve to establish that the forgiveness of sins is not their rooting out or wiping away, but their removal and so separation. All the evil remains that a person has by his deeds made his own. Since the forgiveness of sins is their removal and separation, it follows that a person is held back from evil and kept in good by the Lord. This is the gift he receives by regeneration.

I once heard someone in the lowest heaven say that he was free from sins because they had been wiped away, 'by the blood of Christ' he added. But since he was inside heaven, and made this mistake through ignorance, he was plunged into his own sins, and as they recurred to him, he acknowledged them. This led him to accept a new belief, that everyone, man as well as angel, is held back from evils and kept in good by the Lord.

[2] This makes it plain what the forgiveness of sins is, not an instantaneous event, but the consequence of regeneration, advancing in step with it. The removal of sins, what is called their being forgiven, can be compared with the casting out of filth from the Children of Israel's camp in the desert, which lay all around them; for their camp represented heaven, the desert hell. It can also be compared with the removal of the nations in the land of Canaan by the Children of Israel, and the removal of the Jebusites from Jerusalem; they were not cast out, but separated. It can also be compared with the fate of Dagon, the god of the Philistines; when the Ark was brought in, it first of all lay face down on the ground, and afterwards lay on the threshold with its head and the palms of its hands cut off; so it was not cast out, but removed.

[3] It can be compared with the demons the Lord sent into the swine, which afterwards drowned themselves in the sea; here and elsewhere in the Word the sea stands for hell. It can also be compared with the dragon's crowd, which when separated from heaven first invaded the earth, and afterwards was cast down into hell. Another comparison can be made with a wood full of wild beasts of many kinds; if it is cut down, the beasts take refuge in the surrounding thickets, and then when the ground has been levelled, the area contained within it is cultivated to make agricultural land.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.