Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yehoshua 10

Studie

   

1 ויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע את־העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את־ישראל ויהיו בקרבם׃

2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים׃

3 וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר׃

4 עלו־אלי ועזרני ונכה את־גבעון כי־השלימה את־יהושע ואת־בני ישראל׃

5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו על־גבעון וילחמו עליה׃

6 וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר׃

7 ויעל יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ ף

8 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד איש מהם בפניך׃

9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל׃

10 ויהםם יהוה לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה׃

11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ ס

12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את־האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

13 וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים׃

14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ ף

15 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃

16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃

18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃

19 ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום לבוא אל־עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃

20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד עד־תםם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר׃

21 וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני ישראל לאיש את־לשנו׃

22 ויאמר יהושע פתחו את־פי המערה והוציאו אלי את־חמשת המלכים האלה מן־המערה׃

23 ויעשו כן ויציאו אליו את־חמשת המלכים האלה מן־המערה את מלך ירושלם את־מלך חברון את־מלך ירמות את־מלך לכיש את־מלך עגלון׃

24 ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם׃

25 ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל־איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

26 ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על־העצים עד־הערב׃

27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה עד־עצם היום הזה׃ ף

28 ואת־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ואת־מלכה החרם אותם ואת־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

29 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה׃

30 ויתן יהוה גם־אותה ביד ישראל ואת־מלכה ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ ס

31 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃

32 ויתן יהוה את־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה׃ ף

33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את־לכיש ויכהו יהושע ואת־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃

34 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃

35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש׃ ף

36 ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

37 וילכדוה ויכוה־לפי־חרב ואת־מלכה ואת־כל־עריה ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה ואת־כל־הנפש אשר־בה׃ ס

38 וישב יהושע וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה׃

39 וילכדה ואת־מלכה ואת־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן־עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃

40 ויכה יהושע את־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃

41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון׃

42 ואת כל־המלכים האלה ואת־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

43 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 265

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

265. It is established by the books of Moses, who names and quotes from it, that the ancient peoples had a Word (Numbers 21:14-15, 27-30). The historical parts of that Word were called 'The Wars of Jehovah', and the prophetical parts 'The Utterances.' The following is a quotation taken by Moses from the historical parts of that Word:

Therefore it is said in the book of the Wars of Jehovah, Vaheb in Suphah and the rivers Arnon, and the water-channel of the river, which went down, where Ar dwelt and rested towards the boundary of Moab, Numbers 21:14-15.

The 'Wars of Jehovah' in that Word, as in ours, meant and described the Lord's battles with the hells and His victories over them, at the time when He was to come into the world. The same battles too are meant and described in many of the historical passages of our Word, as in the wars of Joshua against the nations of the land of Canaan, and in the wars of the Judges and Kings of Israel.

[2] The following passage is taken from the prophetical parts of the ancient Word:

Therefore the authors of Utterances say: Come into Heshbon; the city of Sihon shall be built and strengthened. For fire has gone forth from Heshbon, a flame from the city of Sihon. It has devoured Ar of Moab, those who possess the high places of Arnon. Woe to you, Moab; you are done for, people of Kemosh. He has made his sons fugitives, and his daughters the captives of the Amorite king Sihon. We have despatched them with arrows. Heshbon has perished as far as Dibon, and we have laid waste as far as Nophah, which is as far as Medeba, Numbers 21:27-30.

The translators render the phrase 'the composers of proverbs', but it ought to be 'the authors of utterances' or 'the prophetic utterances', as is evident from the meaning of the word moshalim in the Hebrew language, which is not only 'proverbs' but also 'prophetic utterances' (as at Numbers 23:7, 18; 24:3, 15). There it is said that Balaam 'gave forth' his utterance; this was a prophecy, also about the Lord. His utterance is called mashal in the singular; moreover, the passages quoted by Moses from this source are not proverbs, but prophecies.

[3] That Word was likewise divinely inspired, as is plain from Jeremiah, where very similar words occur:

Fire has gone forth from Heshbon, and a flame from among Sihon, which has devoured the corner of Moab and the crown of the head of the sons of Shaon. Woe to you, Moab; the people of Kemosh is done for, for your sons are taken by force into captivity, into captivity your daughters, Jeremiah 48:45-46.

In addition a prophetical book of the ancient Word, called the book of Jashar, that is, the book of the Upright, is mentioned by David and Joshua. In the case of David:

David made a lament for Saul and for Jonathan; and he wrote on it, For teaching the sons of Judah the bow. Look, it is written in the book of Jashar. 2 Samuel 1:17-18.

In the case of Joshua:

Joshua said, Be still, sun, in Gibeon, and you, moon, in the valley of Aijalon. Is not this written in the book of Jashar? Joshua 10:12-13.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org