Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yehoshua 10

Studie

   

1 ויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע את־העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את־ישראל ויהיו בקרבם׃

2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים׃

3 וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר׃

4 עלו־אלי ועזרני ונכה את־גבעון כי־השלימה את־יהושע ואת־בני ישראל׃

5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו על־גבעון וילחמו עליה׃

6 וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר׃

7 ויעל יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ ף

8 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד איש מהם בפניך׃

9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל׃

10 ויהםם יהוה לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה׃

11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ ס

12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את־האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

13 וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים׃

14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ ף

15 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃

16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃

18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃

19 ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום לבוא אל־עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃

20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד עד־תםם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר׃

21 וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני ישראל לאיש את־לשנו׃

22 ויאמר יהושע פתחו את־פי המערה והוציאו אלי את־חמשת המלכים האלה מן־המערה׃

23 ויעשו כן ויציאו אליו את־חמשת המלכים האלה מן־המערה את מלך ירושלם את־מלך חברון את־מלך ירמות את־מלך לכיש את־מלך עגלון׃

24 ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם׃

25 ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל־איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

26 ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על־העצים עד־הערב׃

27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה עד־עצם היום הזה׃ ף

28 ואת־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ואת־מלכה החרם אותם ואת־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

29 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה׃

30 ויתן יהוה גם־אותה ביד ישראל ואת־מלכה ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ ס

31 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃

32 ויתן יהוה את־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה׃ ף

33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את־לכיש ויכהו יהושע ואת־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃

34 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃

35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש׃ ף

36 ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

37 וילכדוה ויכוה־לפי־חרב ואת־מלכה ואת־כל־עריה ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה ואת־כל־הנפש אשר־בה׃ ס

38 וישב יהושע וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה׃

39 וילכדה ואת־מלכה ואת־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן־עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃

40 ויכה יהושע את־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃

41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון׃

42 ואת כל־המלכים האלה ואת־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

43 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Revealed # 11

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 962  
  

11. Which are in Asia. This symbolically means, to those who from the Word possess the light of truth.

Since, as we said before, all the names of persons and places in the Word mean things having to do with heaven and the church, so too does Asia, and likewise the names of the seven churches there, as will be apparent from considerations that follow.

Asia means those who possess the light of truth from the Word because the Most Ancient Church existed there, followed by the Ancient Church, and later the Israelite Church, and because the Ancient Word existed among them, and later the Israelite Word. For all light of truth comes from the Word.

To be shown that there were ancient churches in the Asiatic world, and that they had a Word which was afterward lost, and that there finally existed there the Word that we have today, see The Doctrine of the New Jerusalem Regarding the Sacred Scripture, nos. 101-103.

That, now, is the reason that Asia here symbolizes all those who from the Word possess the light of truth.

[2] Regarding the aforementioned Ancient Word which existed in Asia before the Israelite Word, this new information deserves to be reported, that it is still preserved there among peoples who live in Great Tartary. 1 I have spoken with spirits and angels in the spiritual world who came from there, who said that they possessed a Word, that they had possessed it from ancient times, that they conduct their worship in accordance with it, and that it consists of nothing but things that correspond. They said that it also contains the book of Jasher, which is mentioned in Joshua (Joshua 10:12-13) 2 and in the Second Book of Samuel (2 Samuel 1:17, 18) 3 , and that they have among them as well The Wars of Jehovah and Prophecies, books which Moses mentions in Numbers (Numbers 21:14, 15, 27-30) 4 .

Moreover, when I read in their presence the words that Moses took from those books, they looked to see whether they existed there, and they found them.

It was apparent to me from this that the Ancient Word still exists among them.

In the course of my conversation with them they said they worship Jehovah - some of them worshiping Him as an invisible God, some as a visible one.

Furthermore, they related that they do not allow foreigners to enter their midst, with the exception of the Chinese, with whom they cultivate a peaceful relationship, because the Chinese emperor came from them. They said, too, that their country is so populous that they do not believe any region in the whole world to be more populous - which is also believable on account of the wall extending so many miles which the Chinese once built to protect themselves from being invaded by them.

Inquire concerning the Ancient Word in China, and perhaps you will find it there among the Tartars. 5

Poznámky pod čarou:

1. A vast region controlled by Mongols in the 13th and 14th centuries, extending from eastern Europe over much of Asia. After the Turkish groups known as Tatars were conquered and assimilated by the Mongols in the early 13th century, the Mongol invaders of Russia and Hungary became known to Europeans as Tatars or Tartars, and their territory was depicted in maps as Great Tartary.

2. "Then Joshua spoke to Jehovah in the day when Jehovah delivered up the Amorites before the children of Israel, and he said in the sight of Israel: 'Sun, stand still over Gibeon; and Moon, in the Valley of Aijalon.' So the sun stood still, and the moon stopped, till the people had revenge upon their enemies. Is this not written in the Book of Jasher?"

3. "Then David lamented with this lamentation over Saul and over Jonathan his son, and he told them to teach the children of Judah the Song of the Bow; indeed it is written in the Book of Jasher."

4. "Therefore it is said in the Book of the Wars of the Jehovah: 'Waheb in Suphah, the brooks of the Arnon, and the slope of the brooks that reaches to the dwelling of Ar, and lies on the border of Moab.'" "...Therefore the Prophecies say: 'Come to Heshbon, let it be built; let the city of Sihon be repaired. For fire went out from Heshbon, a flame from the city of Sihon; it consumed Ar of Moab, the lords of the heights of the Arnon. Woe to you, Moab! You have perished, O people of Chemosh! He has given his sons as fugitives, and his daughters into captivity, to Sihon king of the Amorites. But we have shot at them; Heshbon has perished as far as Dibon. Then we laid waste as far as Nophah, which reaches to Medeba.'"

5. I.e., among the descendants of the Mongols.

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org