Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yeremiyah 50

Studie

   

1 הדבר אשר דבר יהוה אל־בבל אל־ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃

2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו־נס השמיעו אל־תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃

3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא־ישית את־ארצה לשמה ולא־יהיה יושב בה מאדם ועד־בהמה נדו הלכו׃

4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם־יהוה יבאו בני־ישראל המה ובני־יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת־יהוה אלהיהם יבקשו׃

5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל־יהוה ברית עולם לא תשכח׃ ס

6 צאן אבדות [כ= היה] [ק= היו] עמי רעיהם התעום הרים [כ= שובבים] [ק= שובבום] מהר אל־גבעה הלכו שכחו רבצם׃

7 כל־מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה־צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ ס

8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים [כ= יצאו] [ק= צאו] והיו כעתודים לפני־צאן׃

9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על־בבל קהל־גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃

10 והיתה כשדים לשלל כל־שלליה ישבעו נאם־יהוה׃

11 כי [כ= תשמחי] [ק= תשמחו] כי [כ= תעלזי] [ק= תעלזו] שסי נחלתי כי [כ= תפושי] [ק= תפושו] כעגלה דשה [כ= ותצהלי] [ק= ותצהלו] כאברים׃

12 בושה אםכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃

13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על־בבל ישם וישרק על־כל־מכותיה׃

14 ערכו על־בבל סביב כל־דרכי קשת ידו אליה אל־תחמלו אל־חץ כי ליהוה חטאה׃

15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו [כ= אשויתיה] [ק= אשיותיה] נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו־לה׃

16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל־עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ ס

17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ ס

18 לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל־מלך בבל ואל־ארצו כאשר פקדתי אל־מלך אשור׃

19 ושבבתי את־ישראל אל־נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃

20 בימים ההם ובעת ההיא נאם־יהוה יבקש את־עון ישראל ואיננו ואת־חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃

21 על־הארץ מרתים עלה עליה ואל־יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם־יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ ס

22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃

23 איך נגדע וישבר פטיש כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

24 יקשתי לך וגם־נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם־נתפשת כי ביהוה התגרית׃

25 פתח יהוה את־אוצרו ויוצא את־כלי זעמו כי־מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃

26 באו־לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו־ערמים והחרימוה אל־תהי־לה שארית׃

27 חרבו כל־פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי־בא יוםם עת פקדתם׃ ס

28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃

29 השמיעו אל־בבל רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־[כ= זז] [ק= לה] פלטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־יהוה זדה אל־קדוש ישראל׃

30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם־יהוה׃ ס

31 הנני אליך זדון נאם־אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃

32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל־סביבתיו׃ ס

33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני־ישראל ובני־יהודה יחדו וכל־שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃

34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את־ריבם למען הרגיע את־הארץ והרגיז לישבי בבל׃

35 חרב על־כשדים נאם־יהוה ואל־ישבי בבל ואל־שריה ואל־חכמיה׃

36 חרב אל־הבדים ונאלו חרב אל־גבוריה וחתו׃

37 חרב אל־סוסיו ואל־רכבו ואל־כל־הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל־אוצרתיה ובזזו׃

38 חרב אל־מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃

39 לכן ישבו ציים את־איים וישבו בה בנות יענה ולא־תשב עוד לנצח ולא תשכון עד־דור ודור׃

40 כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה ואת־שכניה נאם־יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃

41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי־ארץ׃

42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת־בבל׃

43 שמע מלך־בבל את־שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃

44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגעה [כ= ארוצם] [ק= אריצם] מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃

45 לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־בבל ומחשבותיו אשר חשב אל־ארץ כשדים אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוה׃

46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6730

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6730. 'To wash at the river' means worship involving the use of falsity. This is clear from the meaning of 'washing' as purification from what is understood spiritually by filth, dealt with in 3147, worship consequently being meant since worship takes place for the sake of purification; and from the meaning of 'the river', in this case the river of Egypt, as falsity, dealt with in 6693.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3963

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3963. 'Afterwards she bore a daughter' means the affection for all these, and also means the Church of faith in which good is present. This is clear from the meaning of 'a daughter' as an affection, and also as a Church, dealt with in 2363. But as to what the object of the affection is, or what kind of Church is meant, this is evident from whatever is added on to the word 'daughter'. For example, it is evident from the addition of 'Zion' after 'daughter' that the celestial Church, which is called 'the daughter of Zion', is meant; from the addition of 'Jerusalem' that the spiritual Church, which is referred to as 'the daughter of Jerusalem', is meant, and so on. In the present verse, in which nothing is added on to it, 'daughter' means the Church of faith in which good is present. For up to this point the subject has been the general truths which constitute faith in which good is present, and the reception and acknowledgement of those truths, that is to say, the truths that were meant, as has been shown, by the ten sons of Jacob dealt with above. And since immediately after these sons reference is made to the birth of a daughter it is evident from the train of thought that a Church is meant in which all these truths are present.

[2] Whether you call it the Church of faith in which good is present, or you call it the spiritual Church, it amounts to the same; or again if you call it the affection for all these, that is, all these general truths. For it is from the affection for truth in which good is present, and the affection for good from which truth springs, that the Church has its being, not from the affection for truth in which good is not present or the affection for good from which truth does not spring. People who are governed by an affection for truth but not by the good from which truth springs, that is, who do not live according to truths, are much mistaken when they say that they belong to the Church. Though within a congregation, they are outside the Church, for they are governed by the affection for evil to which truth cannot be joined. Their affection for truth does not originate in the Lord but in themselves, for they have themselves in view, their intention being by means of the truth they know to earn repute, and thereby important positions and wealth. But they do not have the Church in view, or the Lord's kingdom, let alone the Lord. But people governed by the affection for good from which truth does not spring do not belong to the Church even though they are within a congregation, for they are governed by natural good, not by spiritual, and allow themselves to be led into every kind of evil and also of falsity, provided that evil is made to look like good and falsity to look like truth, see 3470, 3471, 3518.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org