Bible

 

Yeremiyah 49

Studie

   

1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם־יורש אין לו מדוע ירש מלכם את־גד ועמו בעריו ישב׃

2 לכן הנה ימים באים נאם־יהוה והשמעתי אל־רבת בני־עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את־ירשיו אמר יהוה׃

3 הילילי חשבון כי שדדה־עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃

4 מה־תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃

5 הנני מביא עליך פחד נאם־אדני יהוה צבאות מכל־סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃

6 ואחרי־כן אשיב את־שבות בני־עמון נאם־יהוה׃ ס

7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

9 אם־בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם־גנבים בלילה השחיתו דים׃

10 כי־אני חשפתי את־עשו גליתי את־מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ ס

12 כי־כה אמר יהוה הנה אשר־אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃

13 כי בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל־עריה תהיינה לחרבות עולם׃

14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃

15 כי־הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃

16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי־תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכותה׃

18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃

19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃ ס

20 לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־אדום ומחשבותיו אשר חשב אל־ישבי תימן אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוהם׃

21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים־סוף נשמע קולה׃

22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על־בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ ס

23 לדמשק בושה חמת וארפד כי־שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃

24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃

25 איך לא־עזבה עיר [כ= תהלה] [ק= תהלת] קרית משושי׃

26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃

27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן־הדד׃ ס

28 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה [כ= נבוכדראצור] [ק= נבוכדראצר] מלך־בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל־קדר ושדדו את־בני־קדם׃

29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל־כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃

30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם־יהוה כי־יעץ עליכם נבוכדראצר מלך־בבל עצה וחשב [כ= עליהם] [ק= עליכם] מחשבה׃

31 קומו עלו אל־גוי שליו יושב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישכנו׃

32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל־רוח קצוצי פאה ומכל־עבריו אביא את־אידם נאם־יהוה׃

33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד־עולם לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃ ס

34 אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־עילם בראשית מלכות צדקיה מלך־יהודה לאמר׃

35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את־קשת עילם ראשית גבורתם׃

36 והבאתי אל־עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא־יהיה הגוי אשר לא־יבוא שם נדחי [כ= עולם] [ק= עילם

37 והחתתי את־עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את־חרון אפי נאם־יהוה ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃

38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם־יהוה׃

39 והיה באחרית הימים [כ= אשוב] [ק= אשיב] את־[כ= שבית] [ק= שבות] עילם נאם־יהוה׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 689

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

689. The reason why John's baptising prepared the way was that by this means, as shown above, people were introduced into the coming church of the Lord, and brought into the company of those in heaven who were awaiting and longing for the Messiah. They were thus protected by angels to prevent devils breaking out of hell and destroying them. This is why it says in Malachi, 'Who will endure the day of his coming' and 'so that Jehovah may not come and strike the land with a curse' (Malachi 4:6). Likewise in Isaiah:

Look, the cruel day of Jehovah is coming, a day of wrath and an explosion of anger. I shall make the heaven tremble, and the earth will be shaken from its place on the day of the explosion of His anger, Isaiah 13:6, 9, 13, 22; 22:5, 12.

Also in Jeremiah that day is called a day of laying waste, of revenge and ruin (Jeremiah 4:9; 7:32; 46:10, 21; 47:4; 49:8, 26). In Ezekiel it is called a day of wrath, of cloud and thick darkness (Ezekiel 13:5; 30:2-3, 9; 34:11-12; 38:14, 16, 18-19). Equally in Amos (Amos 5:13, 18, 20; 8:3, 9, 13); in Joel, the great and terrible day of Jehovah, and who will endure it? (Joel 2:1-2, 11; 3:2, 4). In Zephaniah:

On that day there will be a shout. The great day of Jehovah is at hand, the day of the explosion of His anger is that day, the day of anguish and affliction, the day of laying waste and devastation. On the day of the explosion of Jehovah's anger the whole earth will be consumed, and He will bring about an ending with all the inhabitants of the earth, Zephaniah 1:7-18.

There are other passages too.

[2] From these it is plain that if the way had not been prepared by baptism for Jehovah to come down into the world, the effect of which in the heavens was to shut off the hells and to protect the Jews from total extinction, [all there would have been struck with a curse and would have perished] 1 . Jehovah also says to Moses:

In a single moment, if I were to go up in your midst, I should consume the people, Exodus 33:5.

The truth of this is clearly to be seen from John's words to the crowds who came out to be baptised by him:

You brood of vipers, who has warned you to run away from the wrath to come? Matthew 3:7; Luke 3:7.

For John also teaching about Christ and His coming when he baptised, see Luke 3:16; John 1:25-26, 31-33; 3:26. These passages make it plain how John prepared the way.

Poznámky pod čarou:

1. The sentence is incomplete; the words in brackets are restored from 688.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.