Bible

 

Yeremiyah 48

Studie

   

1 למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

4 נשברה מואב השמיעו זעקה [כ= צעוריה] [ק= צעיריה]׃

5 כי מעלה [כ= הלחות] [ק= הלוחית*] בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃

6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא [כ= כמיש] [ק= כמוש] בגולה כהניו ושריו [כ= יחד] [ק= יחדיו]׃

8 ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

9 תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

11 שאןן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ ס

12 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

13 ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃

15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃

16 קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

17 נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃

18 רדי מכבוד [כ= ישבי] [ק= ושבי] בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

19 אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃

20 הביש מואב כי־חתה [כ= הילילי] [ק= הילילו] [כ= וזעקי] [ק= וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב׃

21 ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־[כ= מופעת] [ק= מיפעת]׃

22 ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃

23 ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃

24 ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

26 השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃

27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים [כ= נמצאה] [ק= נמצא] כי־מדי דבריך בו תתנודד׃

28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקןן בעברי פי־פחת׃

29 שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

30 אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃

31 על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃

32 מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃

33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃

34 מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃

35 והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

36 על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃

37 כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃

38 על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃

39 איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ ס

40 כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃

41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

42 ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃

43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃

44 [כ= הניס] [ק= הנס] מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שנת פקדתם נאם־יהוה׃

45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

46 אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

47 ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 9858

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

9858. 'With the work of a designer' means a product of the understanding. This is clear from the meaning of 'a designer' as the power of understanding, dealt with in 9598, 9688. The words 'a product of the understanding' are used because the Lord's spiritual kingdom, which is represented by Aaron's garments, is heaven's power of understanding, even as His celestial kingdom is its power of will. And the powers of understanding and will that a human being has correspond to those heavens, see 9835.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2320

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2320. The reason there were only two angels on this occasion, whereas three men had stayed with Abraham, is an arcanum which cannot be explained in a few words. It does become clear to a certain extent from the consideration that in this chapter the subject is judgement, that is to say, the salvation of those who have faith and the condemnation of those who have not. It is also clear from the Word that judgement belongs to the Lord's Divine Human and His Holy proceeding. That it belongs to the Divine Human may be seen in John,

The Father does not judge anyone, but has given all judgement to the Son. John 5:22.

'The Son' is used to mean the Divine Human, see 2159. That judgement belongs to the Holy proceeding from the Lord's Divine Human is also clear, again in John,

If I go away I will send the Paraclete to you; and when He comes He will convince the world in regard to sin and righteousness and judgement. John 16:7-8.

And that the Holy proceeds from the Lord is clear in the same gospel,

He will not speak from Himself but will receive it from what is Mine and declare it. John 16:13, 15.

This referred to when the Human had become Divine, that is, when the Lord had been glorified, as is stated in the same gospel,

The Holy Spirit was not yet because Jesus was not yet glorified. John 7:39.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.