Bible

 

Yeremiyah 39

Studie

   

1 בשנה התשעית לצדקיהו מלך־יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך־בבל וכל־חילו אל־ירושלם ויצרו עליה׃ ס

2 בעשתי־עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר׃

3 ויבאו כל שרי מלך־בבל וישבו בשער התוך נרגל שר־אצר סמגר־נבו שר־סכים רב־סריס נרגל שר־אצר רב־מג וכל־שארית שרי מלך בבל׃

4 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך־יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן־העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃

5 וירדפו חיל־כשדים אחריהם וישגו את־צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל־נבוכדראצר מלך־בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃

6 וישחט מלך בבל את־בני צדקיהו ברבלה לעיניו ואת כל־חרי יהודה שחט מלך בבל׃

7 ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה׃

8 ואת־בית המלך ואת־בית העם שרפו הכשדים באש ואת־חמות ירושלם נתצו׃

9 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה נבוזר־אדן רב־טבחים בבל׃

10 ומן־העם הדלים אשר אין־להם מאומה השאיר נבוזראדן רב־טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃

11 ויצו נבוכדראצר מלך־בבל על־ירמיהו ביד נבוזראדן רב־טבחים לאמר׃

12 קחנו ועיניך שים עליו ואל־תעש לו מאומה רע כי [כ= אם] [ק= זז] כאשר ידבר אליך כן עשה עמו׃

13 וישלח נבוזראדן רב־טבחים ונבושזבן רב־סריס ונרגל שר־אצר רב־מג וכל רבי מלך־בבל׃

14 וישלחו ויקחו את־ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן להוצאהו אל־הבית וישב בתוך העם׃ ס

15 ואל־ירמיהו היה דבר־יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר׃

16 הלוך ואמרת לעבד־מלכ* הכושי לאמר כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני [כ= מבי] [ק= מביא] את־דברי אל־העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃

17 והצלתיך ביום־ההוא נאם־יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר־אתה יגור מפניהם׃

18 כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי־בטחת בי נאם־יהוה׃ ס

   

Komentář

 

Night

  

The sun in the Bible represents the Lord, with its heat representing His love and its light representing His wisdom. “Daytime,” then, represents a state in which we are turned toward the Lord, receiving His love and being enlightened by His truth. And “nighttime,” obviously, represents states in which we are turned away from the Lord, left cold and blind to the truth. The most common word used for it in the New Christian theology is “obscurity.” The darkness is not absolute, of course. The light of the moon represents the understanding we can have based on facts and our own intelligence. But while the moon reflects some of the sun's light, it offers almost no heat, so this kind of understanding is a cold one, without the warmth of love. And at its darkest and coldest, night represents a state of judgment. This happens when a person -- or a church -- becomes so mired in evil and falsity that there is no light or heat. The Lord can then step in, separate the good from the evil, consign the evil to hell and begin rebuilding based on the remnant that is still good. Drastic as that sounds, it is something that we all go through repeatedly in various aspects of our loves, so that we can be rid of what is evil and let the Lord rebuild us as angels.