¹ הוי רעים מאבדים ומפצים את־צאן מרעיתי נאם־יהוה׃

² לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל על־הרעים הרעים את־עמי אתם הפצתם את־צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את־רע מעלליכם נאם־יהוה׃

³ ואני אקבץ את־שארית צאני מכל הארצות אשר־הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על־נוהן ופרו ורבו׃

⁴ והקמתי עליהם רעים ורעום ולא־ייראו עוד ולא־יחתו ולא יפקדו נאם־יהוה׃ ס

⁵ הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃

⁶ בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה־שמו אשר־יקראו יהוה צדקנו׃ ס

⁷ לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמרו עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים׃

⁸ כי אם־חי־יהוה אשר העלה ואשר הביא את־זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על־אדמתם׃ ס

⁹ לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל־עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃

¹⁰ כי מנאפים מלאה הארץ כי־מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא־כן׃

¹¹ כי־גם־נביא גם־כהן חנפו גם־בביתי מצאתי רעתם נאם־יהוה׃

¹² לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי־אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם־יהוה׃

¹³ ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את־עמי את־ישראל׃ ס

¹⁴ ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי־שבו איש מרעתו היו־לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃ ס

¹⁵ לכן כה־אמר יהוה צבאות על־הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי־ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל־הארץ׃ ף

¹⁶ כה־אמר יהוה צבאות אל־תשמעו על־דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃

¹⁷ אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא־תבוא עליכם רעה׃

¹⁸ כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את־דברו מי־הקשיב [כ= דברי] [ק= דברו] וישמע׃ ס

¹⁹ הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃

²⁰ לא ישוב אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃

²¹ לא־שלחתי את־הנבאים והם רצו לא־דברתי אליהם והם נבאו׃

²² ואם־עמדו בסודי וישמעו דברי את־עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃ ס

²³ האלהי מקרב אני נאם־יהוה ולא אלהי מרחק׃

²⁴ אם־יסתר איש במסתרים ואני לא־אראנו נאם־יהוה הלוא את־השמים ואת־הארץ אני מלא נאם־יהוה׃

²⁵ שמעתי את אשר־אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃

²⁶ עד־מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃

²⁷ החשבים להשכיח את־עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את־שמי בבעל׃

²⁸ הנביא אשר־אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה־לתבן את־הבר נאם־יהוה׃

²⁹ הלוא כה דברי כאש נאם־יהוה וכפטיש יפץץ סלע׃ ס

³⁰ לכן הנני על־הנבאים נאם־יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃

³¹ הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃

³² הנני על־נבאי חלמות שקר נאם־יהוה ויספרום ויתעו את־עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא־שלחתים ולא צויתים והועיל לא־יועילו לעם־הזה נאם־יהוה׃

³³ וכי־ישאלך העם הזה או־הנביא או־כהן לאמר מה־משא יהוה ואמרת אליהם את־מה־משא ונטשתי אתכם נאם־יהוה׃

³⁴ והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על־האיש ההוא ועל־ביתו׃

³⁵ כה תאמרו איש על־רעהו ואיש אל־אחיו מה־ענה יהוה ומה־דבר יהוה׃

³⁶ ומשא יהוה לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃

³⁷ כה תאמר אל־הנביא מה־ענך יהוה ומה־דבר יהוה׃

³⁸ ואם־משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את־הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃

³⁹ לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת־העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃

⁴⁰ ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃ ס

¹ It happened in the fourth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, that this word came to Jeremiah from Yahweh, saying,

² Take a scroll of a book, and write therein all the words that I have spoken to you against Israel, and against Judah, and against all the nations, from the day I spoke to you, from the days of Josiah, even to this day.

³ It may be that the house of Judah will hear all the evil which I purpose to do to them; that they may return every man from his evil way; that I may forgive their iniquity and their sin.

⁴ Then Jeremiah called Baruch the son of Neriah; and Baruch wrote from the mouth of Jeremiah all the words of Yahweh, which he had spoken to him, on a scroll of a book.

⁵ Jeremiah commanded Baruch, saying, I am shut up; I can't go into the house of Yahweh:

⁶ therefore you go, and read in the scroll, which you have written from my mouth, the words of Yahweh in the ears of the people in Yahweh's house on the fast day; and also you shall read them in the ears of all Judah who come out of their cities.

⁷ It may be they will present their supplication before Yahweh, and will return everyone from his evil way; for great is the anger and the wrath that Yahweh has pronounced against this people.

⁸ Baruch the son of Neriah did according to all that Jeremiah the prophet commanded him, reading in the book the words of Yahweh in Yahweh's house.

⁹ Now it happened in the fifth year of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, in the ninth month, that all the people in Jerusalem, and all the people who came from the cities of Judah to Jerusalem, proclaimed a fast before Yahweh.

¹⁰ Then read Baruch in the book the words of Jeremiah in the house of Yahweh, in the room of Gemariah the son of Shaphan, the scribe, in the upper court, at the entry of the new gate of Yahweh's house, in the ears of all the people.

¹¹ When Micaiah the son of Gemariah, the son of Shaphan, had heard out of the book all the words of Yahweh,

¹² he went down into the king's house, into the scribe's room: and behold, all the princes were sitting there, [to wit], Elishama the scribe, and Delaiah the son of Shemaiah, and Elnathan the son of Achbor, and Gemariah the son of Shaphan, and Zedekiah the son of Hananiah, and all the princes.

¹³ Then Micaiah declared to them all the words that he had heard, when Baruch read the book in the ears of the people.

¹⁴ Therefore all the princes sent Jehudi the son of Nethaniah, the son of Shelemiah, the son of Cushi, to Baruch, saying, Take in your hand the scroll in which you have read in the ears of the people, and come. So Baruch the son of Neriah took the scroll in his hand, and came to them.

¹⁵ They said to him, Sit down now, and read it in our ears. So Baruch read it in their ears.

¹⁶ Now it happened, when they had heard all the words, they turned in fear one toward another, and said to Baruch, We will surely tell the king of all these words.

¹⁷ They asked Baruch, saying, Tell us now, How did you write all these words at his mouth?

¹⁸ Then Baruch answered them, He pronounced all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.

¹⁹ Then the princes said to Baruch, Go, hide, you and Jeremiah; and let no man know where you are.

²⁰ They went in to the king into the court; but they had laid up the scroll in the room of Elishama the scribe; and they told all the words in the ears of the king.

²¹ So the king sent Jehudi to get the scroll; and he took it out of the room of Elishama the scribe. Jehudi read it in the ears of the king, and in the ears of all the princes who stood beside the king.

²² Now the king was sitting in the winter house in the ninth month: and [there was a fire in] the brazier burning before him.

²³ It happened, when Jehudi had read three or four leaves, that [the king] cut it with the penknife, and cast it into the fire that was in the brazier, until all the scroll was consumed in the fire that was in the brazier.

²⁴ They were not afraid, nor tore their garments, neither the king, nor any of his servants who heard all these words.

²⁵ Moreover Elnathan and Delaiah and Gemariah had made intercession to the king that he would not burn the scroll; but he would not hear them.

²⁶ The king commanded Jerahmeel the king's son, and Seraiah the son of Azriel, and Shelemiah the son of Abdeel, to take Baruch the scribe and Jeremiah the prophet; but Yahweh hid them.

²⁷ Then the word of Yahweh came to Jeremiah, after that the king had burned the scroll, and the words which Baruch wrote at the mouth of Jeremiah, saying,

²⁸ Take again another scroll, and write in it all the former words that were in the first scroll, which Jehoiakim the king of Judah has burned.

²⁹ Concerning Jehoiakim king of Judah you shall say, Thus says Yahweh: You have burned this scroll, saying, Why have you written therein, saying, The king of Babylon shall certainly come and destroy this land, and shall cause to cease from there man and animal?

³⁰ Therefore thus says Yahweh concerning Jehoiakim king of Judah: He shall have none to sit on the throne of David; and his dead body shall be cast out in the day to the heat, and in the night to the frost.

³¹ I will punish him and his seed and his servants for their iniquity; and I will bring on them, and on the inhabitants of Jerusalem, and on the men of Judah, all the evil that I have pronounced against them, but they didn't listen.

³² Then took Jeremiah another scroll, and gave it to Baruch the scribe, the son of Neriah, who wrote therein from the mouth of Jeremiah all the words of the book which Jehoiakim king of Judah had burned in the fire; and there were added besides to them many like words.