¹ לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃

² יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃

³ ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃

⁴ מה אעשה־לך אפרים מה אעשה־לך יהודה וחסדכם כעןן־בקר וכטל משכים הלך׃

⁵ על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא׃

⁶ כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות׃

⁷ והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃

⁸ גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃

⁹ וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו׃

¹⁰ בבית ישראל ראיתי [כ= שעריריה] [ק= שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃

¹¹ גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃ ף

¹ ביום ההוא יושר השיר־הזה בארץ יהודה עיר עז־לנו ישועה ישית חומות וחל׃

² פתחו שערים ויבא גוי־צדיק שמר אמנים׃

³ יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃

⁴ בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עולמים׃

⁵ כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד־ארץ יגיענה עד־עפר׃

⁶ תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃

⁷ ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס׃

⁸ אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות־נפש׃

⁹ נפשי אויתיך בלילה אף־רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃

¹⁰ יחן רשע בל־למד צדק בארץ נכחות יעול ובל־יראה גאות יהוה׃ ס

¹¹ יהוה רמה ידך בל־יחזיון יחזו ויבשו קנאת־עם אף־אש צריך תאכלם׃ ס

¹² יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל־מעשינו פעלת לנו׃

¹³ יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד־בך נזכיר שמך׃

¹⁴ מתים בל־יחיו רפאים בל־יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל־זכר למו׃

¹⁵ יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל־קצוי־ארץ׃

¹⁶ יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃

¹⁷ כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃

¹⁸ הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל־נעשה ארץ ובל־יפלו ישבי תבל׃

¹⁹ יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל׃ ס

²⁰ לך עמי בא בחדריך וסגר [כ= דלתיך] [ק= דלתך] בעדך חבי כמעט־רגע עד־[כ= יעבור] [ק= יעבר]־זעם׃

²¹ כי־הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב־הארץ עליו וגלתה הארץ את־דמיה ולא־תכסה עוד על־הרוגיה׃ ס