¹ כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

² קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

³ ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

⁴ בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

⁵ לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

⁶ וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

⁷ ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירוםם׃

⁸ איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃

⁹ לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃

¹⁰ אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃

¹¹ יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה׃ ס

¹ God, the nations have come into your inheritance. They have defiled your holy temple. They have laid Jerusalem in heaps.

² They have given the dead bodies of your servants to be food for the birds of the sky, the flesh of your saints to the animals of the earth.