¹ כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

² קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

³ ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

⁴ בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

⁵ לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

⁶ וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

⁷ ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירוםם׃

⁸ איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃

⁹ לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃

¹⁰ אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃

¹¹ יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה׃ ס

¹ שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור׃

² ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

³ אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

⁴ לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו׃

⁵ וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עםם׃

⁶ בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

⁷ ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם׃ ס

⁸ תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

⁹ אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

¹⁰ היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

¹¹ עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו׃

¹² ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

¹³ וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה םכם מזור׃

¹⁴ כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

¹⁵ אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃