1
ויאמר יהוה לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃
2
מכל הבהמה הטהורה תקח־לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן־הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃
3
גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על־פני כל־הארץ׃
4
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃
6
ונח בן־שש מאות שנה והמבול היה מים על־הארץ׃
7
ויבא נח ובניו ואשתו ונשי־בניו אתו אל־התבה מפני מי המבול׃
8
מן־הבהמה הטהורה ומן־הבהמה אשר איננה טהרה ומן־העוף וכל אשר־רמש על־האדמה׃
9
שנים שנים באו אל־נח אל־התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את־נח׃
10
ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ׃
11
בשנת שש־מאות שנה לחיי־נח בחדש השני בשבעה־עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל־מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃
12
ויהי הגשם על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃
13
בעצם היום הזה בא נח ושם־וחם ויפת בני־נח ואשת נח ושלשת נשי־בניו אתם אל־התבה׃
14
המה וכל־החיה למינה וכל־הבהמה למינה וכל־הרמש הרמש על־הארץ למינהו וכל־העוף למינהו כל צפור כל־כנף׃
15
ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים׃
16
והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃
17
ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ׃
18
ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים׃
19
והמים גברו* מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים׃
20
חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃
21
ויגוע כל־בשר הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם׃
22
כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃
23
וימח את־כל־היקום אשר על־פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים וימחו מן־הארץ וישאר אך־נח ואשר אתו בתבה׃
