Bible

 

Bereshit 50

Studie

   

1 ויפל יוסף על־פני אביו ויבך עליו וישק־לו׃

2 ויצו יוסף את־עבדיו את־הרפאים לחנט את־אביו ויחנטו הרפאים את־ישראל׃

3 וימלאו־לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל־בית פרעה לאמר אם־נא מצאתי חן בעיניכם דברו־נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה־נא ואקברה את־אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את־אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את־אביו ויעלו אתו כל־עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ־מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם־רכב גם־פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד־גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו־שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את־האבל בגרן האטד ויאמרו אבל־כבד זה למצרים על־כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את־השדה לאחזת־קבר מאת עפרן החתי על־פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל־העלים אתו לקבר את־אביו אחרי קברו את־אביו׃

15 ויראו אחי־יוסף כי־מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל־הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל־יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם־אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל־תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם־רב׃

21 ועתה אל־תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת־טפכם וינחם אותם וידבר על־לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן־מנשה ילדו על־ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל־אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן־הארץ הזאת אל־הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את־עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן־מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6578

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6578. 'And spoke to their heart' means trust. This is clear from the meaning of 'speaking to the heart' as imparting trust, that is to say, that nothing evil would happen to them; for 'speaking' means an influx, 1951, 5481, 5797, and 'the heart' means the will, 2930, 3888, so that 'speaking to the heart' means an influx into the will and trust engendered by it. From this it is also evident that the marriage of truth which is of the understanding and good which is of the will exists in every detail of the Word; for 'consoling' has reference to the understanding, and 'speaking to the heart' to the will. For the same reason 'he consoled them' means hope, since it is an attribute of the understanding received through truth, while 'he spoke to their heart' means trust, since it is an attribute of the will received through good. Genuine trust cannot be imparted to any but those with whom the good of charity exists, and genuine hope to none but those with whom the good of faith is present.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.