Bible

 

Bereshit 47

Studie

   

1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל־אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃

2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃

3 ויאמר פרעה אל־אחיו מה־מעשיכם ויאמרו אל־פרעה רעה צאן עבדיך גם־אנחנו גם־אבותינו׃

4 ויאמרו אל־פרעה לגור בארץ באנו כי־אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי־כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו־נא עבדיך בארץ גשן׃

5 ויאמר פרעה אל־יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃

6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את־אביך ואת־אחיך ישבו בארץ גשן ואם־ידעת ויש־בם אנשי־חיל ושמתם שרי מקנה על־אשר־לי׃

7 ויבא יוסף את־יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את־פרעה׃

8 ויאמר פרעה אל־יעקב כמה ימי שני חייך׃

9 ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃

10 ויברך יעקב את־פרעה ויצא מלפני פרעה׃

11 ויושב יוסף את־אביו ואת־אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃

12 ויכלכל יוסף את־אביו ואת־אחיו ואת כל־בית אביו לחם לפי הטף׃

13 ולחם אין בכל־הארץ כי־כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃

14 וילקט יוסף את־כל־הכסף הנמצא בארץ־מצרים ובארץ כנען בשבר אשר־הם שברים ויבא יוסף את־הכסף ביתה פרעה׃

15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל־מצרים אל־יוסף לאמר הבה־לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃

16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם־אפס כסף׃

17 ויביאו את־מקניהם אל־יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל־מקנהם בשנה ההוא׃

18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא־נכחד מאדני כי אם־תם הכסף ומקנה הבהמה אל־אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם־גויתנו ואדמתנו׃

19 למה נמות לעיניך גם־אנחנו גם אדמתנו קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונהיה* אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן־זרע ונחיה* ולא נמות והאדמה לא תשם׃

20 ויקן יוסף את־כל־אדמת מצרים לפרעה כי־מכרו מצרים איש שדהו כי־חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃

21 ואת־העם העביר אתו לערים מקצה גבול־מצרים ועד־קצהו׃

22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את־חקם אשר נתן להם פרעה על־כן לא מכרו את־אדמתם׃

23 ויאמר יוסף אל־העם הן קניתי אתכם היום ואת־אדמתכם לפרעה הא־לכם זרע וזרעתם את־האדמה׃

24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃

25 ויאמרו החיתנו נמצא־חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃

26 וישם אתה יוסף לחק עד־היום הזה על־אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃

27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃

28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי־יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃

29 ויקרבו ימי־ישראל* למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא מצאתי חן בעיניך שים־נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל־נא תקברני במצרים׃

30 ושכבתי עם־אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃

31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על־ראש המטה׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6156

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6156. That ye shall give a fifth to Pharaoh. That this signifies remains, that these are for the general in the natural which is under the auspices of the internal, is evident from the signification of “five” and of a “fifth part,” as being remains (see n. 5291, 5894); and from the representation of Pharaoh, as being what is general in the natural (see above, n. 6153). It is said “under the auspices of the internal” for the reason spoken of above (n. 6145). What remains are may be seen above (n. 1050, 1738, 1906, 2284, 5135, 5897, 5898), namely, that they are goods and truths from the Lord stored up in the interior man. These are let down into the exterior or natural man when he is in a state of good; but the moment he comes into a state of evil they are drawn back and stored up again. The reason of their being drawn back and stored up again, is to prevent their being mingled with evils, and thus perishing. When a man cannot be regenerated, the remains in him are carefully preserved in his interiors. But when a man is being regenerated, then, Insofar as this is the case, the remains are let down from the interiors into the exteriors, for the reason that by regeneration the interiors are conjoined with the exteriors and act as a one. Remains are then first let down to generals, and afterward successively to particulars. As the subject here treated of in the internal sense is the regeneration of the natural, it may be known from what has been said what is meant by remains being for what is general in the natural.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.