¹ ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃

² ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃

³ ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם׃

⁴ אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם־עלה ויוסף ישית ידו על־עיניך׃

⁵ ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני־ישראל את־יעקב אביהם ואת־טפם ואת־נשיהם בעגלות אשר־שלח פרעה לשאת אתו׃

⁶ ויקחו את־מקניהם ואת־רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל־זרעו אתו׃

⁷ בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל־זרעו הביא אתו מצרימה׃ ס

⁸ ואלה שמות בני־ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃

⁹ ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃

¹⁰ ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית׃

¹¹ ובני לוי גרשון קהת ומררי׃

¹² ובני יהודה ער ואוןן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואוןן בארץ כנען ויהיו בני־פרץ חצרון וחמול׃

¹³ ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃

¹⁴ ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃

¹⁵ אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל־נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃

¹⁶ ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃

¹⁷ ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃

¹⁸ אלה בני זלפה אשר־נתן לבן ללאה בתו ותלד את־אלה ליעקב שש עשרה נפש׃

¹⁹ בני רחל אשת יעקב* יוסף ובנימן׃

²⁰ ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן אן את־מנשה ואת־אפרים׃

²¹ ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃

²² אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל־נפש ארבעה עשר׃

²³ ובני־דן חשים׃

²⁴ ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃

²⁵ אלה בני בלהה אשר־נתן לבן לרחל בתו ותלד את־אלה ליעקב כל־נפש שבעה׃

²⁶ כל־הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני־יעקב כל־נפש ששים ושש׃

²⁷ ובני יוסף אשר־ילד־לו במצרים נפש שנים כל־הנפש לבית־יעקב הבאה מצרימה שבעים׃ ף

²⁸ ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃

²⁹ ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת־ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על־צואריו ויבך על־צואריו עוד׃

³⁰ ויאמר ישראל אל־יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את־פניך כי עודך חי׃

³¹ ויאמר יוסף אל־אחיו ואל־בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית־אבי אשר בארץ־כנען באו אלי׃

³² והאנשים רעי צאן כי־אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל־אשר להם הביאו׃

³³ והיה כי־יקרא לכם פרעה ואמר מה־מעשיכם׃

³⁴ ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן׃

¹ ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃

² ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃

³ ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃

⁴ ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

⁵ ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

⁶ ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃

⁷ ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

⁸ ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

⁹ ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

¹⁰ ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

¹¹ ותאמר לאה [כ= בגד] [ק= בא] [ק= גד] ותקרא את־שמו גד׃

¹² ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

¹³ ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

¹⁴ וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃

¹⁵ ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

¹⁶ ויבא יעקב* מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

¹⁷ וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

¹⁸ ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

¹⁹ ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב׃

²⁰ ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃

²¹ ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

²² ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃

²³ ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃

²⁴ ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

²⁵ ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃

²⁶ תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃

²⁷ ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

²⁸ ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

²⁹ ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃

³⁰ כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃

³¹ ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי* מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

³² אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

³³ וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

³⁴ ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

³⁵ ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל* אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃

³⁶ וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

³⁷ ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃

³⁸ ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

³⁹ ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

⁴⁰ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃

⁴¹ והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

⁴² ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

⁴³ ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃