Bible

 

Bereshit 43

Studie

   

1 והרעב כבד בארץ׃

2 ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃

3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

4 אם־ישך משלח את־אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃

5 ואם־אינך משלח לא נרד כי־האיש אמר אלינו לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃

7 ויאמרו שאול שאל־האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד־לו על־פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את־אחיכם׃

8 ויאמר יהודה אל־ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם־אנחנו גם־אתה גם־טפנו׃

9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם־לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל־הימים׃

10 כי לולא התמהמהנו כי־עתה שבנו זה פעמים׃

11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם־כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃

12 וכסף משנה קחו בידכם ואת־הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃

13 ואת־אחיכם קחו וקומו שובו אל־האיש׃

14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃

15 ויקחו האנשים את־המנחה הזאת ומשנה־כסף לקחו בידם ואת־בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃

16 וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃

17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף׃

18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על־דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת־חמרינו׃

19 ויגשו אל־האיש אשר על־בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃

20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר־אכל׃

21 ויהי כי־באנו אל־המלון ונפתחה את־אמתחתינו והנה כסף־איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃

22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃

23 ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃

24 ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף ויתן־מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃

25 ויכינו את־המנחה עד־בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי־שם יאכלו לחם׃

26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את־המנחה אשר־בידם הביתה וישתחוו־לו ארצה׃

27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃

28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו [כ= וישתחו] [ק= וישתחוו]׃

29 וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃

30 וימהר יוסף כי־נכמרו רחמיו אל־אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃

31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃

32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃

33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל־רעהו׃

34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5647

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5647. 'And the men were afraid' means a drawing back. This is clear from the meaning here of 'being afraid' as a drawing back, a drawing back from being joined to the internal. Fear arises from various causes, such as those dangerous situations when people can lose their lives, the gains they have made, and also both their positions and reputations, as well as the fear that they may be led into some kind of slavery, resulting in the loss of freedom together with the delight life holds within itself. This matter is dealt with below, for the men's fear was that they would become linked to the internal, which would cause them to lose their own identity, and with their own identity their freedom, and with their freedom the delight life holds within itself since that delight depends on the existence of freedom. This is the reason why 'the men were afraid' means a drawing back, a drawing back lest they should become linked [to the internal].

[2] Let a brief preliminary statement be made here about the nature of that joining together, that is to say, of the external or natural man to the internal or spiritual man. The external or natural man reigns from the earliest period in life, unaware of the existence of the internal or spiritual man. That being so, when a person undergoes reformation and from being a natural or external man starts to become a spiritual or internal one, the natural rebels initially. For that person receives teaching to the effect that the natural man must be made subservient; that is, all his strong evil desires and the accompanying ideas that lend support to these must be rooted out. Consequently when left to himself the natural man thinks that in that case he may be completely destroyed, since he knows nothing other than that the natural is all there is, being totally ignorant of the fact that things beyond measure or description reside within the spiritual. When the natural man thinks like this he draws back, having no wish to be made subservient to the spiritual. This then is what is meant here by 'fear'.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.