Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 39

Studie

   

1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃

2 ויהי יהוה את־יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃

3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר־הוא עשה יהוה מצליח בידו׃

4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על־ביתו וכל־יש־לו נתן בידו׃

5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל־אשר יש־לו ויברך יהוה את־בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל־אשר יש־לו בבית ובשדה׃

6 ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה׃

7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת־אדניו את־עיניה אל־יוסף ותאמר שכבה עמי׃

8 וימאן ויאמר אל־אשת אדניו הן אדני לא־ידע אתי מה־בבית וכל אשר־יש־לו נתן בידי׃

9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חשך ממני מאומה כי אם־אותך באשר את־אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃

10 ויהי כדברה אל־יוסף יום יום ולא־שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃

11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃

12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃

13 ויהי כראותה כי־עזב בגדו בידה וינס החוצה׃

14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃

15 ויהי כשמעו כי־הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃

16 ותנח בגדו אצלה עד־בוא אדניו אל־ביתו׃

17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא־אלי העבד העברי אשר־הבאת לנו לצחק בי׃

18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃

19 ויהי כשמע אדניו את־דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃

20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל־בית הסהר מקום אשר־[כ= אסורי] [ק= אסירי] המלך אסורים ויהי־שם בבית הסהר׃

21 ויהי יהוה את־יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית־הסהר׃

22 ויתן שר בית־הסהר ביד־יוסף את כל־האסירם אשר בבית הסהר ואת כל־אשר עשים שם הוא היה עשה׃

23 אין שר בית־הסהר ראה את־כל־מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר־הוא עשה יהוה מצליח׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4968

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4968. Of the hand of the Ishmaelites. That this signifies from simple good, is evident from the representation of the Ishmaelites, as being those who are in simple good (see n. 3263, 4747), here therefore the natural truth which is from simple good. In chapter 37, verse 36, it is so said that the Midianites sold Joseph into Egypt unto Potiphar, Pharaoh’s chamberlain, prince of the guards; but here it is said that Potiphar, Pharaoh’s chamberlain, prince of the guards, bought him of the hand of the Ishmaelites, who had brought him down thither. This way of speaking is used for the sake of the internal sense; for in the first instance the alienation of Divine truth is treated of, which is not wrought by those who are in simple good, but by those who are in simple truth, who are represented by the Midianites (see n. 4788); but here it treats of the acquisition or attainment of memory-knowledges, and of the natural truth which is from simple good; and therefore it is said “of the Ishmaelites,” for these represent those who are in simple good. From this it is plain that it is so said for the sake of the internal sense. Nor is there any contradiction in the historical narrative; for it is said of the Midianites that they drew Joseph out of the pit, and consequently that they delivered him to the Ishmaelites, by whom he was brought down into Egypt; thus that as the Midianites delivered him up to the Ishmaelites who were going to Egypt, they sold him into Egypt.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org