¹ ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

² ויאמר יעקב אל־ביתו ואל כל־אשר עמו הסרו את־אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

³ ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

⁴ ויתנו* אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשר בידם ואת־הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם־שכם׃

⁵ ויסעו ויהי חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

⁶ ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל־העם אשר־עמו׃

⁷ ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

⁸ ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ ף

⁹ וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

¹⁰ ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמכ* עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃

¹¹ ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

¹² ואת־הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את־הארץ׃

¹³ ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃

¹⁴ ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

¹⁵ ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃

¹⁶ ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

¹⁷ ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה לך בן׃

¹⁸ ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין׃

¹⁹ ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה* הוא בית לחם׃

²⁰ ויצב יעקב מצבה על־קברתה הוא מצבת קברת־רחל* עד־היום׃

²¹ ויסע ישראל ויט אהלה* מהלאה למגדל־עדר׃

²² ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ף ויהיו בני־יעקב שנים עשר׃

²³ בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן׃

²⁴ בני רחל יוסף ובנימן׃

²⁵ ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

²⁶ ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם׃

²⁷ ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ* אשר־גר־שם אברהם ויצחק׃

²⁸ ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

²⁹ ויגוע יצחק וימת ויאסף אל־עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ ף

¹ וידבר יהוה אל־יהושע לאמר׃

² דבר אל־בני ישראל לאמר תנו לכם את־ערי המקלט אשר־דברתי אליכם ביד־משה׃

³ לנוס שמה רוצח מכה־נפש בשגגה בבלי־דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃

⁴ ונס אל־אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר־ההיא את־דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו־לו מקום וישב עםם׃

⁵ וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא־יסגרו את־הרצח בידו כי בבלי־דעת הכה את־רעהו ולא־שנא הוא לו מתמול שלשום׃

⁶ וישב בעיר ההיא עד־עמדו לפני העדה למשפט עד־מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל־עירו ואל־ביתו אל־העיר אשר־נס משם׃

⁷ ויקדשו את־קדש בגליל בהר נפתלי ואת־שכם בהר אפרים ואת־קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃

⁸ ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את־בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת־ראמת בגלעד ממטה־גד ואת־[כ= גלון] [ק= גולן] בבשן ממטה מנשה׃

⁹ אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד־עמדו לפני העדה׃ ף