Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 3

Studie

   

1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

2 ותאמר האשה אל־הנחש מפרי עץ־הגן נאכל׃

3 ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃

4 ויאמר הנחש אל־האשה לא־מות תמתון׃

5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל׃

7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירםם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

8 וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

9 ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃

10 ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא׃

11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת׃

12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל׃

13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

14 ויאמר יהוה אלהים אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃

15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ ס

16 אל־האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל־אישך תשוקתך והוא ימשל־בך׃ ס

17 ולאדם אמר כי־שמעת* לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את־עשב השדה׃

19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל־האדמה כי ממנה לקחת כי־עפר אתה ואל־עפר תשוב׃

20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל־חי׃

21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ ף

22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

23 וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃

24 ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את־דרך עץ החיים׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 200

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

200. The reason the tree of knowledge is now said to be in the middle of the garden, whereas previously in 2:9 the tree of life 1 is said to be in the middle of the garden, and not the tree of knowledge, is that 'the middle of the garden' means that which is inmost. And the inmost of the celestial man, or Most Ancient Church, was the tree of life, 1 which was love and faith deriving from it. But the middle of the garden, or that which was the inmost of this next generation, that is, of the man who may be called celestial-spiritual, was faith. No further description is possible, for the character of the people who lived in those most ancient times is totally unknown at the present day. Their disposition was entirely different from that which is at all possible with anyone today. To convey some intelligible idea of that disposition, let the point be considered that it was from good that they came to know truth, that is, from love they came to know anything of faith. But when that generation died out another took its place whose disposition was entirely different. That is to say, the new generation did not from good come to know truth, or from love come to know the things of faith, but instead had from truth a knowledge of good, that is, had from the things constituting the cognitions of faith a knowledge of those of love; and with the majority it was scarcely anything more than knowledge. Such was the change which took place after the Flood to prevent the destruction of the world.

Poznámky pod čarou:

1. literally, of lives

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org